מוסר על תהילים קיח:טו

"כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט" (תְּהִלִּים עה, ג). דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אָמַר כֵּן, עֲבוּר שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא דַּרְכֵּנוּ כְּדַרְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וְלֹא מִנְהָגֵנוּ כְּמִנְהָגָם — שֶׁבְּיוֹם חַגֵּיהֶם אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמִשְׁתַּכְּרִין וְעוֹסְקִים בִּמְחוֹלוֹת בְּבָתֵּי אֻשְׁפִּיזָאוֹת וּפוֹעֲלִין פְּעֻלּוֹת לֹא טוֹבוֹת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל: אַף עַל פִּי שֶׁאוֹכְלִין, שׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה — הֵם עוֹסְקִים חֲצִי הַיּוֹם בִּתְפִלָּה וּמַאֲרִיכִין בְּפִיּוּטִים, וְאַחַר כָּךְ לוֹמְדִין תּוֹרָה. וְזֶהוּ נִרְמָז בְּתֵבַת 'מֵישָׁרִים'. לָכֵן דָּוִד אָמַר: אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט. מֵ"ם שֶׁל 'מֵישָׁרִים' רוֹמֵז לְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה. וְאַף שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹסְקִים גַּם כֵּן בְּשִׂמְחַת שַׁבָּת וּבְשִׂמְחַת יָמִים טוֹבִים — אֵינָם מְבַטְּלִין שָׁלשׁ תְּפִלּוֹת: שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית. וַעֲלֵיהֶם רוֹמֵז אוֹת שִׁי"ן שֶׁל 'מֵישָׁרִים'. וְלִפְעָמִים כּוֹתְבִין הַשִּׁי"ן בְּאַרְבָּעָה רָאשִׁין, כָּזֶה: [] שֶׁהֵן רֶמֶז לְאַרְבַּע תְּפִלּוֹת: שַׁחֲרִית, מוּסָף, מִנְחָה, עַרְבִית. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאָנוּ מוֹסִיפִים פִּיּוּטִים וְשִׁירוֹת שֶׁל קְרוֹבַ"ץ, שֶׁהֵן רָאשֵׁי תֵּבוֹת קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים. וְזֶהוּ נִרְמָז בְּאוֹתִיּוֹת רֵי"שׁ וְיוּ"ד שֶׁל מֵישָׁרִים, שֶׁהוּא רִנָּה וִישׁוּעָה, וּמֵ"ם סְתוּמָה שֶׁל מֵישָׁרִים מְרַמֶּזֶת עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, שֶׁנִּרְמָז בְּמֵ"ם סְתוּמָה שֶׁל "לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה" (יְשַׁעְיָה ט, ו). לוֹמַר לְךָ, שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִים וְשָׂשִׂים בְּחַגֵּינוּ — אַף עַל פִּי כֵן אָנוּ מִתְפַּלְּלִים עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, שֶׁיִּהְיֶה שִׂמְחָה שְׁלֵמָה, כְּשֶׁיְּשַׂמַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.