מוסר על תהילים קיט:צב

לוּלֵ֣י ת֭וֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָ֑י אָ֝֗ז אָבַ֥דְתִּי בְעָנְיִֽי׃

שערי תשובה

עוֹד יֵשׁ כִּתּוֹת שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם כַּת אוֹיְבֵי השי"ת. וְכַת הַמְחַבְּלִים כֶּרֶם הַשֵּׁם. וְכַת הַנּוֹתְנִים חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מַצִּיעִים עִנְיָנָם. וְהָרְאָיוֹת עַל עָנְשָׁם מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה. כִּי כַּת אוֹיְבֵי הַשֵּׁם יֹאבְדוּ מִן הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז':י') וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ. פֵּרוּשׁ – מְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו שְׂכַר הַמִּצְוֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהַאֲבִידָם מִן הָעוֹלָם הַבָּא. וְתַרְגּוּמוֹ וּמְשַׁלֵּם לְשָׂנְאוֹהִי טָבָן דְּאִינּוּן עָבְדִין קָדָמוֹהִי בְּחַיֵּיהוֹן לְאוֹבוֹדֵיהוֹן. וְאָמַר דָּוִד (תהילים ל"ז:כ') כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי ה' כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ. הִזְכִּיר עַל הָרְשָׁעִים לְשׁוֹן אֲבֵדָה. כִּי יֵאָמֵר עַל הַצַּעַר וְהַגָּלוּת. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו כ"ז:י"ג) הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים וְגוֹ'. (ירמיה נ':ו') צֹאן אֹבְדוֹת הָיוּ עַמִּי. (תהילים קי"ט:צ"ב) תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד. וְיֵאָמֵר עַל הַמָּוֶת. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קי"ט:צ"ב) אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי. (אסתר ח':ו') בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי. (ויקרא כ"ג:ל') וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא. עִנְיָנוֹ הִכָּרֵת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. כִּי הָרְשָׁעִים יֵעָנְשׁוּ בְּצָרוֹת וְיִסּוּרִין אוֹ בְּמָוֶת. וְכֵן יֵעָנְשׁוּ בְּמִשְׁפָּט עַל מַעֲשֵׂיהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא. לְקֵץ וּזְמַן. אֲבָל אוֹיְבֵי ה' הִמְשִׁילָם לְחֶלְבֵי הַכְּשָׂבִים וְשָׁמְנָם שֶׁהוּא נִתַּךְ בָּאֵשׁ וְכָלֶה בְּעָשָׁן. וְלֹא הִמְשִׁילָם לִבְשַׂר הַכָּרִים. כִּי יֵעָשֶׂה גַּחֶלֶת וְיִשָּׁאֵר הָאֵפֶר. עַל כֵּן אָמַר כָּלוּ בְּעָשָׁן כָּלוּ כַּאֲשֶׁר חֶלְבֵי הַכָּרִים כָּלִים בֶּעָשָׁן. כָּךְ יִכְלוּ אוֹיְבֵי הַשֵּׁם, כִּי תִּכְלֶה נַפְשָׁם וְתֹאבַד מִן הָעוֹלָם הַבָּא. וְנֶאֱמַר (שמות כ':ה') פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים [לשנאי].
שאל רבBookmarkShareCopy

מנורת המאור

המעלה השלישית. כשיעסוק אדם בתורה ידע וישכיל עונש העבירות ויפרוש מהן, ואינו בא לידי מיתה בעולם הזה ביד בית דין ולא בעולם הבא בדינה של גיהנם. דתנן אין בור ירא חטא, וכתי' (תהלים קיט, צב) לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי, אבדתי בעולם הזה, וכתי' (תהלים קיט, צג) לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני, חיי העולם הבא.
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

לא גבה לבי כו' (שם קלא, א), נגד ג' הנ"ל. לא גבה לבי, בחינת בכל לבבך שלימות הגוף. ולא רמו עיני, בחינת שלימות הממון להיפך מעין לא תשבע ונותן עיניו בממון אחר. על כן אמרו בעלי המוסר במוסרם בממון, תן עיניך למטה ובמעלה תן עיניך למעלה. ולא הלכתי וגו', ההולכים בתורת ה' בגדולות ובנפלאות, זה אומר לענין ההשגה במופלא ממך אל תדרוש כו'. אם לא שויתי וגו', רצה לומר לא התפעל להדר אחר מעלות. ואם הגיעו לו מעלות מאת ה' לא התגאה. הן בלימודו, שאמרו רז"ל (סנהדרין צג, ב) וה' עמו (ש"א יח, יד), שהלכה כמותו בכל מקום. היה כגמל עלי אמו, אל תטוש תורת אמך (משלי א, ח). והיה אומר כי צריך לינק מרבו, כדאיתא בפ"ק דברכות (ד, א) שאמר למפיבושת, רבי יפה דנתי, יפה זכיתי כו'. גם לענין גבורה, שנאמר (תהלים יח, ל) וקשת נחושה זרועותיי, גם את הארי גם את הדוב וגו' (ש"א יז, לו), החזיק עצמו כגמול כקטן, ודוד הוא הקטן, ונתן הגבורה להש"י (גמ"ל ראשי תיבות *גוף *ממון *לימוד). וכן בענין הממון הרב אמר, (תהלים קיט, צב) ואני בעניי, החזיק עצמו כקטן שאין לו זכיה, כי ידע והאמין לה' הארץ ומלואה ואינו שלו רק ברצון הש"י:
שאל רבBookmarkShareCopy