מוסר על תהילים קיט:צט

מִכָּל־מְלַמְּדַ֥י הִשְׂכַּ֑לְתִּי כִּ֥י עֵ֝דְוֺתֶ֗יךָ שִׂ֣יחָה לִֽֿי׃

אורחות צדיקים

וְיֵשׁ עוֹד עֲנָוָה גְּדוֹלָה: לְלַמֵּד לִפְנֵי הַקְּטַנִּים, וְלִדְרוֹשׁ מֵהֶם מָה שֶׁנֶּעֱלַם מִמֶּנּוּ, וְלֹא יֹאמַר: אֵיךְ אֲלַמֵּד לִפְנֵי זֶה וְאֵיךְ אֶדְרוֹשׁ מִמֶּנּוּ, הֲלוֹא הוּא קָטָן מִמֶּנִּי. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי״ (תהלים קיט צט). וְעוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָל אָדָם (אבות ד ד) – לֹא בִּפְנֵי הַגְּדוֹלִים לְבַד צָרִיךְ לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ, אֶלָּא אַף לִפְנֵי הַקְּטַנִּים.
שאל רבBookmarkShareCopy

מנורת המאור

לפיכך צריך אדם להתחבר לחכם, כדי שילמדנו תורה. לא מצא חכם, לתלמיד, ואפי' לתלמיד שהוא קטון ממנו בחכמה, שמתוך משא ומתן שעושין זה עם זה לומדין זה מזה. כי החכם מלמד לתלמיד, והתלמיד מלמד לחכם, אם הוא התלמיד המשכיל, ואפי' אינו כל כך משכיל מתוך שאלותיו, כהוגן ושלא כהוגן, הרב מתחדד, מפני שצריך הרב להשיב לתלמיד על שאלותיו, נמצא החכם מתחדד בשאלותיו של תלמיד. וגרסינן במ' ברכות בפרק אין עומדין להתפלל, אמ' רב נחמן בר יצחק, למה נמשלה תורה לעץ, דכתי' (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה, מה עץ קטן מדליק הגדול, אף תלמידי חכמים קטנים מחדדין את הגדולים. והיינו דאמ' ר', הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחבירי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכלם. ושנינו במסכת אבות בן זומא אומר, איזהו חכם, הלומד מכל אדם, שנא' (תהלים קיט, צט) מכל מלמדי השכלתי וגו'.
שאל רבBookmarkShareCopy

תומר דבורה

עוֹד צָרִיךְ הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁיִּלְמֹד מִכָּל אָדָם כְּדִכְתִיב (תְּהִלִּים קיט, צט): "מִכָּל מְלַמְּדֵי הִשְׂכַּלְתִּי", כִּי אֵין הַתּוֹרָה מִשְׁתַּלֶּמֶת אֵצֶל רַב אֶחָד, וְכֵיוָן שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה תַּלְמִיד לַכֹּל זוֹכֶה לִהְיוֹת מֶרְכָּבָה אֶל נֶצַח וָהוֹד לִמּוּדֵי ה' וְהַמַּשְׁפִּיעַ אֵלָיו תּוֹרָה הוּא בְּמַדְרֵגַת תִּפְאֶרֶת. וַהֲרֵי בִּהְיוֹתוֹ יֹשֵׁב וְלוֹמֵד זוֹכֶה אֶל הַתִּפְאֶרֶת שֶׁיַּשְׁפִּיעַ בְּנֶצַח וְהוֹד וְהוּא בְּמַדְרֵגָתָם מַמָּשׁ.
שאל רבBookmarkShareCopy