מוסר על תהילים קיט:קט

נַפְשִׁ֣י בְכַפִּ֣י תָמִ֑יד וְ֝תֽוֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃

קב הישר

וְדַע, כִּי עִנְיַן תְּקִיעַת כַּף הוּא כְּמוֹ שְׁבוּעָה. וְהָעִנְיָן, כִּי מְקוֹר הַנֶּפֶשׁ תָּלוּי בְּכַף הָאָדָם, הֵן לְטוֹבָה וְהֵן לְרָעָה. לְטוֹבָה — בִּהְיוֹתוֹ פּוֹרֵשׂ כַּפָּיו אֶל ה' וּמְעוֹרֵר רַחֲמִים, וְכֵן רֹב הַמִּצְווֹת תְּלוּיִין בְּיַד הָאָדָם: בְּיָדוֹ הוּא כּוֹרֵת בְּרִית מִילָה, בְּיָדוֹ מְקַיֵּם כָּל מִינֵי דְּקָרְבָּנוֹת, תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, סֻכָּה, אַרְבָּעָה מִינִים שֶׁבַּלּוּלָב, צְדָקָה, תְּפִלִּין, וְהַרְבֵּה מִצְווֹת תְּלוּיִין בַּיָּדַיִם. עַל כֵּן חַיֵּי הַנֶּפֶשׁ תְּלוּיִין בְּיָדָיו, וְעַל זֶה אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: נַפְשִׁי בְּכַפִּי תָּמִיד, וְתוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי. רָצָה לוֹמַר, שֶׁבָּחַרְתִּי לִי דְּרָכִים טוֹבִים שֶׁל הַיָּדַיִם, וְלֹא הֶהָפוּךְ חַס וְשָׁלוֹם.
שאל רבBookmarkShareCopy