צְרוּפָ֖ה אִמְרָתְךָ֥ מְאֹ֗ד וְֽעַבְדְּךָ֥ אֲהֵבָֽהּ׃
מסילת ישרים
הוּא מָה שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אוֹמֵר (תהלים עג:כה): מִי לִי בַשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי בָאָרֶץ. וְאָמַר כְּמוֹ כֵן (תהילים קיט:קמ): צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ. כִּי בֶּאֱמֶת הָעֲבוֹדָה הָאֲמִתִּית צְרִיכָה לִהְיוֹת צְרוּפָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִן הַזָּהָב וּמִן הַכֶּסֶף, וְהוּא מָה שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַתּוֹרָה (תהלים יב:ז): אִמֲרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם.
מסילת ישרים
אָמְנָם אוֹהֲבֵי ה' וַחֲפֵצֵי עֲבוֹדָתוֹ, הִנֵּה שָׂמֵחַ לִבָּם לְהַרְאוֹת אֱמוּנַת אַהֲבָתָם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְעַצֵּם בְּצֵרוּפָם וְטָהֳרָתָם, הוּא מָה שֶׁסִּיֵּם דָּוִד עַצְמוֹ בְּאָמְרוֹ, וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ.
מנורת המאור
וגרסי' במדרש תנחומא כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם. פתח ר' תנחומא, מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון. בעשירי תורה מדבר. כיצד, אדם שלמד תורה הרבה, אין תלמידיו מניחין לו לישון, אלא יושבין ועוסקין בתורה ואומרין שמועות על שמו. וכן משה רבינו ע"ה לימד תורה לישראל הרבה, וקבע להם פרשה שיהוא קורין בכל שבוע ובראשי חדשים ובמועדים, ואמ' לפני הב"ה, רבונו של עולם, משאני מת איני נזכר. אמ' לו, חייך, כשם שאתה עומד עכשיו, כך תהיה [עומד] כשישראל קורין את התורה, הה"ד כי תשא את ראש בני ישראל, ר"ל כי תשא לעתיד לבא. וגרסי' במ' ברכות בפרק הרואה מקום, אמ' רב חייא בר אשי, תלמידי חכמים אין להם מנוחה מדברי תורה בעולם הזה ואין בעולם הבא, שנא' (תהלים פד, ח) ילכו מחיל אל חיל. ד"א מתוקה שנת העובד והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון, אדם שנפטר מן העולם הזה בן עשרים שנה יכול לומר לפני הב"ה, רבונו של עולם, אילולי שסלקתני מן העולם בחצי ימי הייתי מאריך ימים ומרבה תורה ומצות, לפיכך הוא אומר אם מעט ואם הרבה יאכל, שמתן שכר של זה בחצי ימיו כמתן שכר של זה שהזקין ולמד תורה הרבה. דאמ' ר' תנחום, חס ושלום, שהרי משה רבינו ע"ה שימש את ישראל במצרים ובמדבר ארבעים שנה וחיה מאה ועשרים שנה, ושמואל הנביא ע"ה היו כל ימיו חמשים ושתים שנה וסבל טורחן של ישראל ומשאן, ושקלן הכתו' כאחד, שנא' (תהלים צט, ו) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו קוראים אל ה' והוא יענם. אמ' ר' לוי, משל [למה הדבר דומה], למלך ששכר פועלין. כשהיו עושין מלאכת המלך, נטל אחד מהם וטייל עמו. לערב באו הפועלים ליטול שכרן. אותו שטייל עם המלך היה אומר, אילולי שסלקתני מן המלאכה היה שכרי מרובה. כך אותו שמת בחצי ימיו אומר לפני הב"ה, אילולי שסלקתני בחצי ימי הייתי לומד תורה הרבה. וגרסי' בבראשית רבה אמ' ר' אבון, דברי תורה נמשלו לקונדייטון, מה קונדייטון יש בו דבש, יש בו יין, יש בו פלפלין, אף דברי תורה כך. יש בהם דבש, שנא' (תהלים יט, יא) ומתוקים מדבש ונופת צופים. יש בהם יין, שנא' (שיר השירים א, ב) כי טובים דודיך מיין. יש בהם פלפלין, שנא' (תהלים קיט, קמ) צרופה אמרתך מאד.