שִׁ֗יר לַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶשָּׂ֣א עֵ֭ינַי אֶל־הֶהָרִ֑ים מֵ֝אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי׃
שני לוחות הברית
ובדברי רז"ל מצינו גדולה מזו איך היה אב ובנו מתפללים שיהיה נצול ונפדה ממות. איתא בילקוט (וירא צו), וישם אותו על המזבח (בראשית כב, ט), עיני אברהם בעיני יצחק, ועיני יצחק בשמי שמים, והיו דמעות מנדדות ונופלות מעיני אברהם עד שהיתה קומתו משוטטות בדמעות. א"ל בני, הואיל והתחיל על רביעית דמך, יוצרך מזמין לך קרבן אחר תחתיו. באותה שעה פער פיו בבכיה וגעה געיה גדולה והיו עיניו מרופפות וצופות לשכינה, והרים קולו ואמר (תהלים קכא, א) אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי וגו', עד כאן. אמת מה נהדר מה שהיה מוכן לעשות זה המעשה אם אם לא יהיה נענה בתפלתו, מכל מקום לא קיים (שם ק, ב) עבדו את ה' בשמחה, וביקש טצדקי לפטור מזה, וא"כ מה זה השבח הגדול שנשתבח:
שני לוחות הברית
עוד מצאתי סדר נאה איך יתנהגו עם החולה כשמתחיל לגסוס. בשעת גסיסה, ישתדל אם יוכל החולה לומר אלו הפסוקים. (תהלים קכא, א-ב) שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי. עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ. והעומד על גבי החולה, יגמור המזמור הכתוב לפנינו. וכן יאמר החולה (במדבר ו, כג) כה תברכו את בני ישראל אמור להם. והעומד יאמר (שם כד-כו), יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. ואם יוכל החולה, יאמר ג"כ (תהלים כג, א) מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר. וג"כ (שם ג, ב) ה' מה רבו צרי, הכתובים לפנינו. ואלו הפסוקים (בראשית מט, יח) לישועתך קויתי ה'. (שם בתרגום אונקלוס) לפורקנך סברית ה'. (תהלים לא, ו) בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת. אם אשכב לא אפחד, ושכבתי וערבה שנתי. (תהלים קל, ו) נפשי לה' משומרים לבוקר, שומרים לבוקר. (שם יז, טו) אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתיך. (דברים ד, לה) ה' הוא האלהים. ה' הוא האלהים. ה' הוא האלהים. (שם ו, ד) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. והעומד אצלו יאמר (ישעיה נד, יז), כל כלי יוצר עליך לא יצלח, וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי, זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם מאתי נאם ה'. והעומד אצל החולה יאמר, אלו המזמורים ושבעים ושתים פסוקים עם התפלה הכתובים אחריהם: