מוסר על תהילים קכב:ה

בברכת השיבה וכו' ישים על לבו להחזרת סנהדרין כי הם כסא ה' והם כנגד כסא כבוד בעי"ן בתי דינים למעלה וכל זמן שהיו סנהדרין במקומן היה כבוד ה' חופף על ישראל כדכתיב (ישעיה כה כג) נגד זקניו כבוד לכך כתב הרמב"ם (בפיה"מ פ"א מ"ג) שאין בן דוד בא עד שיהיו הסנהדרין חוזרים כי עיקר השריית שכינה הוא ע"י סנהדרין וכמ"ש (תהלים קכב ה) כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד משפט זהו סנהדרין כי שם העמיקו והשמיעו תורה שבע"פ ושם שבתו מחלוקת ושכחת התורה כי כאשר היו סנהדרין על מכונם ידעו בבירור כל תורה שבע"פ כי רוח ה' היה חופף עליהם ולא היה בכל התורה מחלוקת כאשר מצינו בחגיגה (טז תוס' ד"ה יוסי) שלא נחלקו רק בענין הסמיכה כי לא היה פירוד ועץ הדעת טוב ורע זה אוסר וזה מתיר רק היה מעלמא דיחודא ועל ידם השפיע ד' לישראל כל טוב ועל ידם היו כל תלמידיהם זוכים לרוח הקודש כאשר היה בזמן הבית וסמוך לו אחר החורבן כרשב"י וחביריו שהגיעו למעלה גדולה ונפלאה ולכך כאשר יבוא אליהו לפני משיח הוא יחזיר סנהדרין על מכונם כי הוא סמוך מב"ד של אחיה השלוני והוא יסמוך לזקני הדור ויהיו סמוכים ראויים לסנהדרין וימסור להם תורה שבע"פ כאשר קיבל מפי אחיה השלוני כי לא בשמים היא אבל הוא יכול למסור תורה שבע"פ כפי קבלתו ואם כן ישבות מחלוקת ולכך אמרו שאליהו בא לעשות שלום בעולם ואז יצמיח הגאולה שיהיה כסא לבית דוד ולכך מה מאוד צריך כונה בתפלה זו ועל ידי סנהדרין סמוכים שיהיו מלקים הראוים להיות נילקים נפטרים מהעונש שבשמים ואפילו מידי כריתות ולכך היה מעלה טובה בעם כאשר היו ב"ד מכים ועונשים כי עי"כ נפטרים מעונש שבשמים כאמרם (ב"ר כו יד) אם יש דין למטה אין דין למעלה כאשר כתבתי במקום אחר אלהים נצב בעדת אל (תהילים פב א) הרצון שמדת הדין עומדת ואינה פועלת כשעדת אל תשפוט למטה ועיין בקונטרס הסמיכות בתשובות מהרלב"ח כמה טרחות לחכמי צפת תוב"ב להקים ענין הסמיכה והוא בשביל כך כדי לקבל עונש בידי אדם ויפטר מעונש שמים וזהו שאומרים בתפלה וצדקנו במשפט כי על ידי שופטים יהיו למעלה משפטינו יוצא לצדק ובתפלה זו יתפלל האדם על דייני ישראל שיהיו דיינים הגונים וישרים לא דייני אלהי כסף דייני בלי תורה רודפי שלמונים נוטים אחר הבצע ח"ו כי אז הקב"ה נפרע מהם וממעמידיהם ועל עוות הדין כמה מיני פורעניות בא לעולם כמבואר בפרקי אבות (פ"ה מ"ח) אבל בזמן שהדיינים כשרים הברכה שרויה בעולם ולכך אמרו השיבה וכו' והסר ממנו יגון ואנחה כי הא בהא תליא:

ובספרי ר' נהוראי אומר לא בקשו מלך אלא להעבידם עבודה זרה, שנאמר (ש"א ח, כ) והיינו אנחנו ככל הגוים. ועל הספרי הקשה האברבנאל, כשאמר הקב"ה לשמואל ועתה שמע בקולם, למה לא הזהירם הקב"ה רק שלא יעבדו עבודה זרה כו'. ונראה לפרש כי נרמז תוכחת במה שאמר (ש"א ח, ז) לא אותך מאסו כי אם אותי וגו'. והרמב"ן כתב בפסוק (בראשית מט, י) לא יסור שבט מיהודה כו', שחטאם היה שעשו כן לשמואל. וקשה א"כ לא סגי בלא חטא, דכל שופט הוא כשמואל, דיפתח בדורו כשמואל בדורו (ר"ה כה, ב). והמחוור שבכולן הוא דעת הר"ן בדרשותיו, ונראה שזה יהיה דעת רבי אליעזר, והוא שהם שני ענייני הנהגות. א' הוא משפט על פי התורה, ועל זה נתמנו הסנהדרין. וא' הוא נגד דין התורה, וזה נקרא הוראת שעה כי השעה צריכה לכך, ולא חרבה ירושלים אלא שהעמידו דבריהם על דין תורה (ב"מ ל, ב). ועל זה בא דרך רמז (דברים כא, ט) ואתה תבער דם הנקי, כי לפעמים מבערין דם נקי מכין ועונשים שלא כדין מפני צורך שעה. ועל זה היה תכלית שימת המלך, כי מלך פורץ גדר (פסחים קי, א). ועל זה אמר הכתוב (תהלים קכב, ה) כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד, כסאות למשפט הם הסנהדרין, כסאות לבית דוד הוא כסא מלכות בית דוד: