מוסר על תהילים קכד:ה

וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ הַצַּדִּיק דְּבָרִים הָאֵלּוּ, אָז הוּא בְּשִׂמְחָה וּמְקַבֵּל עָלָיו הַמִּיתָה בְּשִׂמְחָה. עַל זֶה תִּקְּנוּ לוֹמַר יְהִי רָצוֹן, שֶׁהִיא בַּמַּעֲמָדוֹת בְּיוֹם שֵׁנִי, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְתוֹצִיאֵנִי מִשָּׁלוֹם אֶל שָׁלוֹם. כַּוָּנַת תְּפִלָּה זוֹ: שֶׁאֶזְכֶּה לְמִיתַת הַצַּדִּיקִים הַנִּזְכָּרִים. וְעַל זֶה יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד לְעֵת מְצוֹא — זֶה יוֹם הַמִּיתָה. רָצָה לוֹמַר: שֶׁיִּתְפַּלֵּל שֶׁיָּבוֹאוּ לִקְרָאתוֹ כִּתּוֹת וּמַחֲנוֹת צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ עִמָּהֶם וְיִתְעַטֵּר בֵּינֵיהֶם בְּשִׂמְחָה וּבְחֶדְוָה סַגִּיאִין. רַק לְשֶׁטֶף מַיִם רַבִּים, אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ — הֵמָּה הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים — כִּתּוֹת הַמַּשְׁחִיתִים וּמְחַבְּלִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאֵינָם זוֹכִים לִרְאוֹת בְּאוֹר הַשְּׁכִינָה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן נִשְׁמַת הַצַּדִּיק — מִי יָכוֹל לְסַפֵּר כְּבוֹדוֹ?!