מוסר על תהילים קכ:ז

וכן מצינו בדוד עליו השלום שהיה רודף אחר שלום של שאול, כענין שנאמר (תהלים קכ, ז) אני שלום וכי אדבר המה למלחמה. ושאול לא די שלא נתפייס לו, אלא שהיה רודפו כדי להרע לו, ומסרו הקדוש ברוך הוא ביד דוד במערה ובמעגל, ואף על פי כן לא עלתה בליבו של דוד להרע לו. לפי שצריך לו לאדם להיות אוהב שלום ורודף שלום, כענין שנאמר (תהלים לד, טו) בקש שלום ורדפהו, בקש אותו עם אוהביך, ורדפהו עם שונאיך. בקשהו במקומך, ורדפהו במקומות אחרים. בקשהו בגופך ורדפהו בממונך. בקשהו לעצמך, ורדפהו לאחרים. בקשהו היום, ורדפהו למחר. ואל תתיאש לומר לא אוכל להשלים, אלא רדוף אחר השלום עד שתגיענו.

וּכְדֵי לְבָאֵר קְצָת מַעֲלַת הַשָּׁלוֹם אַעְתִּיק קְצָת מִמַּאַמְרֵי חֲזַ"ל בָּזֶה, וְזֶה לְשׁוֹן הַסֵּפֶר מַעֲלַת הַמִּדּוֹת: דְּעוּ בָּנַי, כִּי מַעֲלַת הַשָּׁלוֹם הִיא מַעֲלָה הָרָמָה, שֶׁכֵּן הוּא שֵׁם אֶחָד מִשְּׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו' כ"ד): "וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם", וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהַשָּׁלוֹם מָצוּי, שָׁם יִרְאַת שָׁמַיִם מְצוּיָה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם שָׁלוֹם, אֵין יִרְאַת שָׁמַיִם מְצוּיָה. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל בָּאֲגָדָה: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ הַכְּתוּבִים דִּבְּרוּ דִּבְרֵי בַּדָּאִים לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אַבְרָהָם לְשָׂרָה, שֶׁהֲרֵי הִיא אָמְרָה (בראשית י"ח י"ב): "וַאֲדוֹנִי זָקֵן" וַה' אָמַר לְאַבְרָהָם (שם י"ג): "וַאֲנִי זָקַנְתִּי". וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בְּרֵאשִׁית נ' ט"ז): "וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר", וְאֵין אָנוּ מוֹצְאִין, שֶׁצִּוָּה אוֹתוֹ מִכָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ כְּלוּם, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה חוֹשְׁדוֹ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַמִּלְחָמָה מְבַקְּשִׁין שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ' י'): "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם". גָּדוֹל הַשָׁלוֹם, שֶׁחוֹתְמִין בּוֹ בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו' כ"ו): "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם". גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁחוֹתְמִין בּוֹ בְּסוֹף הַתְּפִלָּה בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים כ"ט י"א): "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּיוֹם נֶחָמַת יִשְׂרָאֵל מִתְבַּשְּׂרִין תְּחִלָּה בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נ"ב ז'): "מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם". בָּנַי, בּוֹאוּ וּרְאוּ כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִלּוּ לַשּׂוֹנְאִים אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: פִּתְחוּ לָהֶם בְּשָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר" וְגוֹ', (ברכות י"ז.) אָמְרוּ עָלָיו עַל ר' יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִקְדִּימוֹ אָדָם שָׁלוֹם מֵעוֹלָם וַאֲפִלּוּ נָכְרִי בַּשּׁוּק. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל (אבות ד' ט"ו): הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל הָאָדָם, מַה בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם? אֲפִלּוּ אִם אַתָּה רוֹאֶה שֶׁלִּבּוֹ עָלֶיךָ, הֱוֵי מַקְדִּימוֹ לְשָׁלוֹם, שֶׁאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵן תִּגְרֹם לוֹ שֶׁיֹּאהַבְךָ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא, שֶׁאֲפִלּוּ אֵינוֹ נִכְנָע לְהַשְׁלִים עִמְּךָ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסְרוֹ וּמַכְנִיעוֹ תַּחְתֶּיךָ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ' י"ב): "וְאִם לֹא תַּשְׁלִים וְגוֹ' וּנְתָנָהּ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּיָדֶךָ" וְגוֹ', וְכֵן מָצִינוּ בְּדָוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר הַשָּׁלוֹם שֶׁל שָׁאוּל כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ק"כ ז'): "אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה", וְשָׁאוּל, לֹא דַּי שֶׁלֹּא הָיָה נִתְפַּיֵּס לוֹ, אֶלָּא שֶׁהָיָה רוֹדְפוֹ כְּדֵי לְהָרַע לוֹ, וּמְסָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיַד דָּוִד בַּמְּעָרָה וּבַמַּעְגָּל, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָלְתָה אֶל דָּוִד לְהָרַע, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לְאָדָם לִהְיוֹת אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ל"ד ט"ו): "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹֹם וְרָדְפֵהוּ", בַּקְּשֵׁהוּ בִּמְקוֹמְךָ "וְרָדְפֵהוּ" עִם שׂוֹנַאֲךָ, בַּקְּשֵׁהוּ בִּמְקוֹמְךָ "וְרָדְפֵהוּ" בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, בַּקְּשֵׁהוּ בְּגוּפְךָ "וְרָדְפֵהוּ" בְּמָמוֹנְךָ [פֵּרוּשׁ: שֶׁלִּפְעָמִים צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת וַתְּרָן בְּמָמוֹנוֹ כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק בִּמְעוֹז הַשָּׁלוֹם], בַּקְּשֵׁהוּ לְעַצְמְךָ "וְרָדְפֵהוּ" לַאֲחֵרִים, בַּקְּשֵׁהוּ הַיּוֹם "וְרָדְפֵהוּ" לְמָחָר. וְאַל תִּתְיָאֵשׁ לוֹמַר: לֹא אוּכַל לְהַשְׁלִים, אֶלָּא רְדֹף אַחַר הַשָּׁלוֹם עַד שֶׁתַּגִּיעֵהוּ. וְאֵיזֶהוּ רְדִיפַת שָׁלוֹם? כָּךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל: זֶה הַמְדַבֵּר שָׁלוֹם בִּשְׁעַת הַמַּחֲלֹקֶת וּמְבַטֵּל כְּבוֹדוֹ מִפְּנֵי הָרַבִּים, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ט"ז כ"ה): "וַיָּקָם מֹשֶה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם". וְהַמְבַטֵּל עֲסָקָיו וּמַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בֵּין רַב לְתַלְמִידוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא עוֹשֶׂה סְעֻדָּה לִשְׁנֵיהֶן כְּדֵי לְהַטִּיל שָׁלוֹםֹ בֵּינֵיהֶן.

בני יצ"ו באו וראו כמה גדול כח השלום שאפילו לשונאים אמר הקב"ה פתחו להם בשלום, כמו שכתוב (דברים כ, י) כי תקרב אל עיר וגו'. ואפילו בזמן הזה אמרו רז"ל (גיטין יא, א) שואלין בשלום הגוים משום דרכי שלום. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הקדימו אדם שלום בעולם, ואפילו גוי בשוק. ואמרו חז"ל (אבות ד, ד) הוי מקדים בשלום כל האדם, והוי זנב וגו'. מהו בשלום כל אדם, אפילו אם אתה רואה שלבו עליך הוי מקדימו לשלום, שאם אתה עושה כן תגרום לו שיאהבך. ולא עוד, אלא אפילו שאינו נכנע להשלים עמך, הקב"ה מוסרו ומכניעו תחתיך, כענין שנאמר (דברים כ, יב) ואם לא תשלים וגו' ונתנה ה' אלהיך בידיך וגו'. וכן מצינו בדוד המלך ע"ה שהיה רודף אחר שלום של שאול כמו שאמר (תהלים קכ, ז) אני שלום וכי אדבר המה למלחמה. ושאול לא די שלא נתפייס לו, שהיה רודפו כדי להרע לו. ומסרו הקב"ה ביד דוד במערה ובמעגל, ואעפ"כ לא עלתה בלבו של דוד להרע לו, לפי שצריך לו לאדם להיות אוהב שלום כמו שכתוב (תהלים לד, טו) בקש שלום ורדפהו, בקש אוהבך ורדפהו. אם שונאך בקשהו במקומך ורדפהו במקומות אחרים. בקשהו בגופך ורדפהו בממונך. בקשהו לעצמך ורדפהו לאחרים. בקשהו היום ורדפהו למחר. ואל תתיאש לומר לא אוכל להשלים, אלא רדוף אחר השלום עד שתגיעהו: