מוסר על תהילים קלו:ב

בּוֹא וּרְאֵה מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת בָּלָק: רַבִּי פִּנְחָס הֲוֵי אָתֵי לְמֶחְמֵי בְּרַתֵּיהּ, אִמֵּיהּ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר, דַּהֲוָת בְּמַרְעָא, וַהֲוֵי עִמֵּיהּ חַבְרַיָּא. עַד דַּהֲוֵי אָזְלֵי, פַּגְעֵי בִּתְרֵין עָרְבָאֵי. אָמַר לוֹן: בַּחֲקַל דָּא אִתְעַר קָלָא מִיּוֹמִין דְּעָלְמָא? אָמְרוּ לֵיהּ: מִיּוֹמִין דְּעָלְמָא לֵית אֲנַן יָדְעִין; מִיּוֹמָא דִּילָן אֲנַן יָדְעִין, דְּהָא יוֹמָא חַד הֲוֵי אִנּוּן לִסְטִין מְקַפְּחֵי אָרְחִין (רָצָה לוֹמַר: שׁוֹדְדֵי דְּרָכִים) עַבְרִין בְּהַאי חֲקַל וּפָגְעוּ בְּאִנּוּן יְהוּדָאִין וְאָתוּ לְקַפְּחָא לְהוֹן. וְאִשְׁתַּמַּע קוֹל דְּחַמְרָא בְּהַאי חֲקַל דָּא דְּנָהִיק תְּרֵי זִמְנֵי, וְאָתָא שַׁלְהוּבָא וְאוֹקִיד לְהוֹן — וְאִשְׁתֵּזִיב אִנּוּן יְהוּדָאִין. אָמַר לְהוּ: עַרְבָאֵי! בְּמִלָּה דָּא דְּקָאַמְרִיתוּן, תִּשְׁתֵּזְבוּן יוֹמָא דֵּין מִלִּסְטִין אָחֳרִינָן, דְּקָא מְחַכָּאן לְכוּ. בָּכָה רַבִּי פִּנְחָס. אָמַר: מָארֵי דְּעָלְמָא! רָחֳשָׁא דְּנִסָּא עַבְדִית בְּגִינִי, וְאִשְׁתֵּזְבוּן אִנּוּן יְהוּדָאִין, וְלָא יְדַעְנָא! פָּתַח וְאָמַר: לְעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ! כַּמָּה טִיבוּ עָבִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם בְּנֵי נָשָׁא, וְלֹא יָדַע, אֶלָּא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי. בַּר נָשׁ אָזִיל בְּאוֹרְחָא, וְלִסְטִין מְחַכָּאן לֵיהּ לְמִקְטְלֵיהּ. אָתֵי אָחֳרָא, דְּאִיתְיַהִיב כּוּפְרָא תְּחוֹתֵיהּ, וְהוּא אִשְׁתֵּזִיב, וְלֹא יָדַע הַטּוֹבָה, דְּעָבִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמֵּיהּ, רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי יָדַע. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לְעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.