אֽוֹדְךָ֗ עַ֤ל כִּ֥י נוֹרָא֗וֹת נִ֫פְלֵ֥יתִי נִפְלָאִ֥ים מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝נַפְשִׁ֗י יֹדַ֥עַת מְאֹֽד׃
שני לוחות הברית
דרש ר' חנינא בר פפא מאי דכתיב (איוב ט, י) עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר, בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם. בשר ודם, נותן חפץ בחמת צרורה ופיה למעלה, ספק משתמר ספק אין משתמר. ואלו הקב"ה, צר העובר במעי אשה פתוחה ופיה למטה, ומשתמר. דבר אחר, אדם נותן חפציו לכף מאזנים, כל זמן שמכביד יורד למטה. ואלו הקב"ה, כל זמן שמכביד הולד עולה למעלה. דרש ר"י הגלילי מאי דכתיב (תהלים קלט, יד) אודך על כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד. בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם. אדם נותן זרעונים בערוגה, כל אחת ואחת עולה במינו. ואלו הקב"ה, צר העובר במעי אשה וכולן עולין למנין אחד. דבר אחד, הצובע נותן סמנים ליורה, כולן עולין לצבע אחד. ואלו הקב"ה צר העובר במעי אשה, כל אחת ואחת עולה במינו:
אורחות צדיקים
הַשָּׁלוֹשׁ וְעֶשְׂרִים: שֶׁיִּזְכֹּר תָּמִיד גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הָאֵל יִתְבָּרַךְ. וְיָבִין בְּרִיאוֹת הָעוֹלָם גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְאֵיךְ הַגַּלְגַּלִּים הוֹלְכִים, הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים, וִירִידַת הַגְּשָׁמִים וּנְשִׁיבַת הָרוּחוֹת, וְכָאֵלּוּ עוֹד הַרְבֵּה עָצְמוּ מִסַּפֵּר. וּבִשְׁבִיל שֶׁאָדָם רוֹאֶה אֵלּוּ הַנִּפְלָאוֹת תָּמִיד אֵינוֹ תָּמֵהַּ לִבּוֹ עַל כָּךְ, אֲבָל כְּשֶׁהַחַמָּה אוֹ הַלְּבָנָה לוֹקָה אָז הוּא תָּמֵהַּ מְאוֹד – זֶהוּ בִּשְׁבִיל שֶׁאֵינוֹ תָּדִיר וְרָגִיל כְּמוֹ סִבּוּב הַשֶּׁמֶשׁ בְּכָל יוֹם מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב. לָכֵן הַבֵּט אֲלֵיהֶם, וַעֲשֵׂה עַצְמְךָ כְּאִלּוּ לֹא רָאִיתָ הַנִּפְלָאוֹת מִיָּמֶיךָ, וִיהֵא נִרְאֶה כְּאִלּוּ הָיִיתָ סוּמָא עַד עַתָּה וְעַכְשָׁו פָּתַחְתָּ עֵינֶיךָ – אָז הָיָה נִפְלָא בְּעֵינֶיךָ מְאוֹד, כָּךְ תַּעֲשֶׂה עַצְמְךָ בְּכָל יוֹם. וְכֵן אָמַר דָּוִד (תהלים קלט יד): ״נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ, וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאוֹד״.
שני לוחות הברית
ונחזור ללשון ספר החרדים, אמר ונשמע פתגם, כבר ידעת מה שאיתא בזוהר (עי' ח"ב ה, א) בת קול יוצאת בכל יום ומכרזת שובו בנים שובבים, ובת קול יוצאת מחורב בכל יום ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. וקשה למי מכריזים, הלא אין אנו שומעין כלום. אלא ודאי אף על גב דאיהו לא חזי מזלייהו חזי כדאיתא במסכת מגילה (ג, א), הכי נמי אף על גב דהוא לא שמע מזליה שמע, כדכתיב (תהלים קלט יד) נפלאים מעשיך, לשון כיסוי כמו (דברים יז, ח) יפלא ממך דבר, אפילו הכי, ונפשי יודעת מאוד. וזהו שלפעמים מתעורר באדם רוח טהרה מקול הקורא לאוזן נשמתו, ומכל מקום לא יזכה לזה רק השומע קול החכם המוכיח. והיינו דכתיב (שמות טו, כו) והיה אם שמוע תשמע, כלומר אם תשמע למוכיח באוזן בשר, תזכה לשמוע באוזן הלב כרוז מלכו של עולם. והיינו (אסתר א, כ) ונשמע פתגם המלך, שעל ידי רוח הקודש ידעו בסיני זה הענין, ואמרוה ודאי נשמע קול מוכיח, לפי שאז נזכה לשמוע פתגם המלך: