אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל־יִכּ֪וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ אִישׁ־חָמָ֥ס רָ֑ע יְ֝צוּדֶ֗נּוּ לְמַדְחֵפֹֽת׃
שמירת הלשון
וְעַתָּה נְסַיֵּם אֶת הַסֵּפֶר בְּמַה שֶּׁפָּתַחְנוּ, בַּפָּסוּק (תהילים ל"ד י"ג): "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב" וְגוֹ'. בְּהֶקְדֵּם מַה שֶּׁבֵּאַרְתִּי הַפָּסוּק (תהילים ק"מ י"כ): "אִישׁ לָשׁוֹן בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ, אִישׁ חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת". וְנַקדִּים לָזֶה הַקְדָּמָה כּוֹלֶלֶת לְזֶה הַסֵּפֶר. וָאַעַן וָאֹמַר: כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמֹר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ בֶּאֱמֶת, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי מַחֲלֹקֶּת וְלָשׁוֹן הָרָע וּקְלָלוֹת וְהַלְבָּנַת פָּנִים, יִקְנֶה לְנַפְשׁוֹ בְּכֶסֶף מָלֵא הַמִּדָּה שֶׁל סַבְלָנוּת לְהַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו בְּכָל עִנְיָן, וְהַיְנוּ שֶׁיַּסְכִּים בְּעַצְמוֹ, שֶׁמִּדָּה הַקְּדוֹשָׁה הַזּוֹ, יוֹצִיא עָלֶיהָ בְּכָל שָׁנָה בְּעֵרֶךְ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה רֻבָּל כֶּסֶף, וּבְאָדָם עָשִׁיר, יוֹתֵר מִזֶּה, כְּמוֹ הַהֶסְבֵּר שֶׁיָּבוֹא עַל זֶה.
שמירת הלשון
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהילים ק"מ י"ב): "אִישׁ לָשׁוֹן בַּל יִכּוֹן בָּאָרֶץ", פֵּרוּשׁ: לֹא יִהְיֶה לוֹ בָּסִיס, וְכֵן לְהִתְיַצֵּב עַל מַעֲמָדוֹ תָּמִיד, רַק שֶׁיִּהְיֶה נִדְחָף מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי, וְכַאֲשֶׁר מְסַיֵּם בְּפָסוּק זֶה: "יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת".
מעלות המדות
בני, בואו וראו כמה קשה לשון הרע, כנגד שלשה דברים רומח וחרב וחץ, שנאמר (משלי כה, יח) מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר. ואמרו חז"ל מפיץ זה הרומח, חרב וחץ כמשמעו, מה הרומח דוקר וממית, אף לשון הרע דוקר וממית, מה החרב דוקר וממית, לשון הרע דוקר וממית, מה החץ דוקר וממית, אף לשון הרע דוקר וממית. וכן הוא אומר (תהלים נז, ה) נפשי בתוך לבאים אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה. ולא עוד אלא שכל המספר לשון הרע הקדוש ברוך הוא דוחפו לגיהנם, שנאמר (תהלים קמ, יב) איש לשון בל יכון בארץ איש חמס רע יצודנו למדחפת. ואמרו חז"ל לעתיד לבוא נוטל הקדוש ברוך הוא אומות העולם ומורדין לגיהנם, ואמר להן למה הייתם קונסין את בני, והן משיבין, ואומרים להקדוש ברוך הוא מהן היו באין ואומרים לשון הרע עליהן, ונוטל הקדוש ברוך הוא אלו ואלו ומורידן לגיהנם, לכך נאמר (תהלים קמ, יב) איש לשון בל יכון בארץ, אלו המלשינין ומסורות של ישראל. (תהלים קמ, יב) איש חמס רע אלו אומות העולם שחומסין אותן על דבריהן ויצודנו למדחפות שאלו ואלו נטרדין במצודה רעה, ונדחפין לגיהנם. וכן משה מזהיר את ישראל (ויקרא יט, טז) לא תלך רכיל בעמיך, וכן דוד מזהיר כמו כן (תהלים לד, יג) מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, (תהלים לד, יד) נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה.