שמירת הלשון
וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֶת הַחֲלֹמוֹת וְגוֹ', וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: מְרַגְּלִים אַתֶּם וְגוֹ' (בראשית מלכים ב ט׳:י״א), בְּכָל זֶה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ כְּדֵי לְכַפֵּר עֲוֹנָם. וְכֵן בְּמַה שֶּׁכָּתוּב (בראשית מ"ב כ"ה): "וַיְצַו יוֹסֵף, וַיְמַלְּאוּ אֶת כְּלֵיהֶם בָּר וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל שַׂקּוֹ" וְגוֹ'. וּבֶאֱמֶת עַל יְדֵי הַכֶּסֶף הָיָה לָהֶם צַעַר גָּדוֹל מְאֹד מִתְּחִלָּה בַּדֶּרֶךְ, כְּשֶׁפָּתַח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ, וְהוּא לֵוִי, כְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י. כָּתוּב עַל זֶה (שם כ"ח): "וַיֵּצֵא לִבָּם, וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹקִים לָנוּ". וְגַם בַּסּוֹף, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל אֲבִיהֶם (שם ל"ה): "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקִּיהֶם וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ, וַיִּרְאוּ" וְגוֹ', הֵמָּה וַאֲבִיהֶם וַיִּירָאוּ, וְכֵן בְּפָסוּק י"ח (פרק מ"ג): "וַיִּרְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ: עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ" וְגוֹ', מֵעִנְיַן הַכֶּסֶף הָיָה לָהֶם צַעַר גָּדוֹל מְאֹד, וְזֶה הָיָה כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּפֵּר לָהֶם עַל הַכֶּסֶף שֶׁלָּקְחוּ בִּשְׁבִילוֹ.