Musar על דברים 11:6

שני לוחות הברית

והאלהי האר"י ז"ל העמיק במאוד בסודות פורים ומגילה והסעודה. אך מאחר שלאו כל מוחא ומוחא סביל דא כי אם להבאים בסודו, על כן לא אעתיק מדבריו רק מעט מזעיר ממה שכתבו תלמידיו בסודי הסעודה. וזה לשונו (פרי עץ חיים שער הפורים פ"ה), כי אכילה בגי' אדנ"י שהיא רחל וזהו אכיל"ה אכ"ל י"ה כי ימשכו אליה מוחים אשר כלם בסוד י"ה כמבואר אצלינו במקום אחר גם שתי"ה פי' ש"ת י"ה והם בסוד ח"ב הנקראים י"ה י"ה כי הדעת שלה הוא ק"ל ולא בה אלא נהירו דתרין גליפין בה. אמנם קריעת המגילה הוא ענין ג' והוא להוציא אותם האבות לחוץ מיסוד רחל בסוד מגילה כנז' ודי בזה. זהו סוד על מקרא מגילה כד"א למקרא העדה ותצא לאה לקראתו ולהוציא לחוץ ותתגלה שם. סוד הברכות (שם פ"ו) כשאר ברכות המצות המבוארות במקום אחר ברו"ך בבינה את"ה ה' אלקינו חג"ת אש"ר בבינה קדשנו בסוד התפארת במצוותיו נ"ה. וצונ"ו ע"י יסוד. ע"ל מקרא מגילה סוד המלכות מגילה נקב"ה היוצא חוץ מיסוד והוא סוד ומרדכי יצא וכו' בלבוש מלכות וכו' ועטרת זהב גדולה. מסטרא דאבא גדול על כולא אדם קדמאה ודי בזה למבין. וזהו סוד מלפני המלך שנגלה לחוץ מן המלכות. וזהו סוד שעשה ניסים לאבותינו כמ"ש ואל עמים ארים נסי הוא הנס המתגלה בזמן הזה אשר כמוהו לא נהיה גם שהחיינ"ו ביסוד וקימנו בסוד נ"ה כמה דאת אמר (דברים יא, ו) ואת כל היקום וכו' והגיענ"ו לזמן הזה דא מלכות שהגיענו אל הג' הנזכר שהם נה"י לזמן הזה לצאת ולהגלות בחוץ ודי בזה עד יערה עלינו רוח ממרום. משלוח מנות ומתנות אמרו רז"ל (מגילה ז, ב) ב' מנות לאיש א' ושני מתנות לב' עניים. גם יש לראות למה ברעהו אמר מנות ובאביונים אמר מתנות בשני תוין:
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

סגולה הששית, ישמע בחשק דברי חכם כשדורש יראת שמים ודברי אגדה שמושכין לבו של אדם כמים כמו שאמרו ז"ל (שבת פז, א), שבזה ימחול עונותיו. וחייבין אנחנו לשמוע קול מוכיח, דהכי קבלנו מפי המסורה ג' ונשמע נשמע ונשמע. (שמות כח, לה) ונשמע קולו בבואו אל הקודש. (אסתר א, כ) ונשמע פתגם המלך. קבלנו נשמע ונעשה עד עולם כל אשר יצווינו. וגם קבלנו כל עת וזמן יבא מאן דהוא מרבנן וידרוש תוכחות שנשמע קולו בבואו אל הקודש הוא בית המדרש שנקרא מקדש מעט לדרוש לרבים. למה, כי לא לדורש הכבוד, כי למלך הוא מלכו של עולם, וזהו אומרו ונשמע פתגם המלך על דרך שאמרו כל מקום שנאמר במגילת אסתר מלך סתם ולא אמר בהדיא אחשורוש, הוא רומז למלכו של עולם, אע"פ שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. ולזה אמר משה רבינו ע"ה ברבים תוכחת האזינו השמים, הם העשירים הגבוהים, על דרך (דברים יא, ו) היקום אשר ברגליהם. ותשמע הארץ, הם העניים השפלים בארץ. ולמה, כי לאלהים הכבוד, זהו שאמר הכתוב (שם לב, ג) כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו, עד כאן:
שאל רבBookmarkShareCopy