שמירת הלשון
עַל כֵּן כְּשֶׁאֵרַע, חַס וְשָׁלוֹם, לְאֶחָד, שֶׁמֵּת לוֹ אֶחָד מִיּוֹצְאֵי יְרֵכוֹ בִּימֵי עֲלוּמָיו, וְלֹא הִנִּיחַ לוֹ שֵׁם וּשְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, מֵהָרָאוּי שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ יָד וָשֵׁם לְזֵכֶר נִשְׁמָתוֹ בְּמִצְוָה הַקִּבוּעָה לְדוֹרוֹת, וְכַנַּ"ל, אִם יֵשׁ בְּכֹחוֹ, וְאָז לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק, וַאֲפִלּוּ אִם אֵין בְּכֹחוֹ לָזֶה, עַל כָּל פָּנִים יִתְנַדֵּב עֲבוּרוֹ אֵיזֶה סֵפֶר, הַצָּרִיךְ לָרַבִּים לִלְמֹד בּוֹ וְיִכְתֹּב עָלָיו אֶת שְׁמוֹ, וּבְכָל עֵת שֶׁיִּלְמְדוּ בּוֹ, יִהְיֶה לְנַחַת רוּחַ לְנִשְׁמַת הַנִּפְטָר וְכֵן רָאִיתִי רַבִּים נוֹהֲגִין יִתֵּן ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקֻיַּם בְּיָמֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (ישעיה כ"ה ח'): "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וּמָחָה ה' אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים" וְגוֹ'
שני לוחות הברית
ולעתיד יחזור מעלת אדם לקדמותו באלף רבתי ויהיו מסולק דם, ודם עבדיו יקום. וכן יוחזר חידוש העולם במדת אמת ויסולק מת כמו שכתוב (ישעיה כה, ח) בלע המות לנצח:
שני לוחות הברית
(ואעתיק לשון המקובל החייט מה שכתב בשער החריסה, אף שאין כולו מצטרך עתה, יהיה צריך בו לקמן בחיבור זה בעזה"י) וזה לשונו, וקבלתי מפי מורי הרב ר' שמואל אבשרגה ע"ה כי כוונת הנחש בפתותו לאדם היתה מפני כי הוא וסיעתו קנאו באלהות, והמה היו במורדי אור על שהם הקליפות, והם הוצרכו לגוף האדם הנברא מקליפה ונפש, ורמוזות הקליפות האלה בדברי הימים בפסוק (דברי הימים א ד, כג) המה היוצרים ויושבי נטעים עם המלך במלאכתו ישבו שם, והדברים עתיקים וכו' ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך בישראל. כי בכל הדברים ההעדר קודם להויה. ובספר התקונים (עי' בהשמטות לזהר ח"א רסג, א) והארץ היתה תהו (בראשית א, ב), והארץ הא חד, תהו ב', בהו ג', חשך ד', תהום חמש, וארבע אינון דכלילן בגופא ואינון ד' יסודין דאינון קליפין דאגוזא, ובגין דא והארץ היתה תהו ואוקומוהו היתה מקדמת דנא הכי אורחא דקליפין דמקדמין למוחא עכ"ל. הנה כי בהופיע האצילות האציל הקליפות אשר קדמו, ומציאות היה מצד החסרון הדבק בדבר המחודש בהתחדשו, והתגלותו אחר שלא היה נגלה וכי הוא צריך לעילתו ולזה קדמו מפני שמצד ההעדר באו וההעדר קודם להויה. וכן הענין הזה רמז במה שאמרו חז"ל (ב"ר ג, ז) היה בונה עולמות ומחריבן, הם העולמות אשר מצדם בא החורבה והשממה, וגם עתידים להתבלע שנאמר (ישעיה כה, ח) בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה וכו':