שני לוחות הברית
וכתב בעל העיקרים בפרק י"ח מהמאמר ד' וזה לשונו, התפילה מועילה לפני גזר דין עכ"פ, ואף לאחר גזר דין מועיל אם אין עמו שבועה. וכן אמרו רז"ל (ר"ה טז, א) יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין, כמו שיראה זה מחזקיה שאחר שנאמר לו (ישעיה לח, א) צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה, נאמר לו (שם ה) שמעתי את תפילתך וגו' הנני מוסיף על ימיך, וזה היה לאחר גזר דין כמו שאמרו רז"ל בברכות (י, א). וכן מצינו באחאב שלאחר שנגזרה גזירה לבא עליו רעה צם ונתכסה בשק ונכנע לפני ה', נאמר לאליה (מל"א כא, כט) יען כי נכנע אחאב מפני לא אביא הרעה בימיו וכו'. הרק אך במשה לא הועילה תפילתו לבטל הגזירה שלא ליכנס לארץ ישראל, לפי שגזר דין של משה היה גזר דין שיש עמו שבועה, שנאמר (במדבר כ, יב) לכן לא תביאו וגו'. וכן אמרו רז"ל (ר"ה יח, א) כי לכן לשון שבועה, והוכיחו זה מלכן נשבעתי לבית עלי (ש"א ג, יד), ולפיכך לא הועילה התפילה של משה רבינו ע"ה. וזהו ההבדל שיש בין יחיד לציבור. שהיחיד אין גזר דינו נקרע כשיש עמו שבועה, ושל צבור הוא נקרע ומתבטל ע"י התפלה, עד כאן לשונו. והפייטן יסד ככה בנתנה תוקף, ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה. א"כ יש להקשות, מאחר שעשה תשובה גמורה, מה הגיע לו שלא קבלו הש"י להחזירו לעטרה הראשונה להיות חי לעולם ולהסיר ממנו המות: