מנורת המאור
וכל המכבד את אביו ואמו כאלו משרה עליו השכינה. דתניא בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, הב"ה אומר, מעלה אני עליהם כאלו דרתי ביניהם וכבדוני, וכל המצער את אביו ואת אמו כאלו מסלק ממנו השכינה. ועוד גרסי' בפירקא קמא דמ' קידושין תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק, בזמן שאדם מצער את אביו ואת אמו, אומר הב"ה, יפה עשיתי שלא דרתי ביניהם, שאלמלא דרתי ביניהם צערוני. וכל המצער את אביו, מיד אמו בורחת ממנו, שאומרת, ומה אם לאביו, שיראתו עליו, הוא מצער, כ"ש שיצער אותי, שאין יראתי עליו כל כך. ועליו נאמר משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר. אבל המכבד את אביו ואת אמו זוכה ורואה את בניו גדולי הדור. דאמ' ר' יהודה, בשכר שכבדת את אבותיך תראה בניך, שנא' (תהלים מה, יז) תחת אבותיך יהיו בניך. יכול הדיוטות, ת"ל תשיתמו לשרים בכל הארץ. דרש ר' עולא רבא אפיתחא דבי נשיאה, מאי דכתי' (תהלים קלח, ד) יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך, מאמרי פיך לא נאמר, אלא אמרי פיך. בשעה שאמ' אנכי ולא יהיה לך, אמרו אומות העולם, לכבוד עצמו הוא דורש, כיון שאמר כבד את אביך ואת אמך, חזרו והודו במאמרות הראשונים. וכן דרשו על פסוק ראש דברך אמת, ולא סוף דברך אמת, אלא מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת.