מנורת המאור
לפיכך צריכין הקהל וב"ד, כשיראו שהוא עת זעם והב"ה עוצר את השמים, לדרוש ולחקור אם יש אדם שיש בידו אחת מהעבירות הללו ויחזירוהו למוטב, כדי שיהו הכל בתשובה שלימה, וירחם עליהם הב"ה ועונה אותם ומוריד להם גשמי רצון. ולפיכך הזהיר הב"ה את ישראל על ידי הנביא, כשהתחיל העולם להשתנות והגשמים חסרין, לעשות תשובה מיד ולרצות להב"ה בתשובה ובמעשים טובים, שנא' (חגי א, ה) כה אמר ה' צבאות שימו לבבכם על דרכיכם זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתה ואין לשכרה לבוש ואין לחום לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב. זרעתם הרבה והבא מעט, מפני שבטלתם תרומות ומעשרות. אכול ואין לשבעה, מפני שבטלתם חלה ומצה בפסח. שתה ואין לשכרה, מפני שבטלתם ענוי יום הכפורים. לבוש ואין לחום לו, מפני שבטלתם ציצת ותפלין. והמשתכר משתכר אל צרור נקוב, מפני שבטלתם צדקה ומעשים טובים. שכישראל עושין צדקות עם העניים ומרחמין עליהם, הב"ה מתמלא רחמים ומרחם על ישראל ומריד להם גשמי רצון בעתם. כדגרסי' בב"ר בימיו של ר' תנחומא איצטריכו ישראל למיטרא. אתי לגביה, אמרי ליה, ר' גזר תעניתא. גזר תעניתא יום קדמאי, יום תניין, ויום תליתאי, ולא נחית מיטרא, עאל ודרש להון ואמ', בני איתמליאו רחמין אלו לאלו והב"ה מתמלא עליכון רחמים. אמ' להון שיהו מחלקין צדקה לענייהון. וראו אדם אחד שהיה נותן מעות לגרושתו. שלח בתריהון. אמ' ליה, מי זאת. אמ' ליה, גרושתי היא. אמ' ליה, למה נתת לה מעות. אמ' ליה, ראיתיה בצרה ונתמלאתי עליה רחמים. אותה שעה הגביה ר' תנחומא עיניו למעלה ואמ', רבון העולמים, מה אם זה, שאין לזו עליו מזונות, ראה אותה בצרה ונתמלא עליה רחמים, ואת שכתוב בך חנון ורחום ה' ואנו בניך בני ידידיך אברהם יצחק ויעקב, על אחת כמה וכמה. מיד ירדו גשמים ונתרווה העולם. וכל זמן שישראל עושין רצונו של מקום, הופך להם את החורבן ליישוב, שנא' (תהלים קז, לג) ישם נהרות למדבר ומוצאי מים לצמאון, וכתי' (תהלים קז, לו) ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב, וכתי' (תהלים קז, לז) ויזרעו שדות ויטעו כרמים, ויברכם וירבו מאד וגו'. ובזמן שאין עושין רצונו של הב"ה הופך להם את היישוב לחורבן, שנא' (תהלים קז, לד) ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה, וכתי' (תהלים קז, לט) וימעטו וישחו מעוצר רעה ויגון וכו', וכתי' (תהלים קז, מ) שופך בוז על נדיבים וגו'. ואע"פ שהגזירה יוצאה, אם ישראל עושין תשובה הב"ה מבטל את הגזירה, שנא' (תהלים קו, מד) וירא בצר להם.