שני לוחות הברית
בדין הלל, כתב בספר תניא וזה לשונו, ומצאתי בשם הר"ר מאיר ז"ל שמצות הלל לקרותו מעומד, והטעם מצאתי בשם החבר ר' בנימן בר אברהם הרופא ז"ל על שם הכתוב (תהלים קלה, א-ב) הללו עבדי ה'. שעומדים. כלומר, הללו את השם בעמידה, שנאמר (דברים יט, יז) ועמדו [שני] האנשים, ובעדים הכתוב מדבר. וכן היו קורין אותו בעזרה על שחיטת הפסחים בעמידה, שהרי (יומא כה, א) אין ישיבה בעזרה. ומה שקורין אותו בלילי פסחים בישיבה, מתוך שחולקים אותו ואין קורין אותו כולו ביחד אין מטריחין אותו לעמוד. ועוד שהרי יושב על השלחן וכוס בידו, שמא תטרוף דעתו מתוך סעודתו ויפול הכוס מידו. ובשם הר"ר מאיר ז"ל מצאתי, לפי שדרך לילי פסחים דרך הסיבה וחירות, אין מטריחין אותו לעמוד, עד כאן לשונו. על כן אע"פ שיושב, ישב באימה וביראה ולא מוטה, ויאמר הלל בכוונה וביראה: