תקון מדות הנפש
וּמַה שֶּׁאָמַר (תְּהִלִּים ל"ז ח) הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה הוּא כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה בִּפְשׁוּטוֹ שֶׁהִזְהִיר מִמֶּנּוּ מְלַמֵּד הָאֶחָד עַל הַהַנָּחָה וְהַשֵּׁנִי עַל הַחֲרָטָה עַל מַה שֶּׁעָבַר וּמַה שֶּׁאָמַר וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אֶרֶץ כִּפְשׁוּטוֹ. וּמַה שֶּׁאָמַר (תְּהִלִּים ל"ז י"ב) זוֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק וְחוֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו רָמַז אֶל מַה שֶּׁמִּתְנַהֵג בּוֹ הָרָשָׁע מִן הָעַזּוּת וְהַגַּבְהוּת. וּמַה שֶּׁאָמַר (תְּהִלִּים ל"ז י"ג) יְיָ יִשְׂחַק לוֹ רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁמְּאַבֵּד אוֹתוֹ וְיִשְׂמַח הַצַּדִּיק בְּאָבְדוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים כ"ח י"א) יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם. וּמַה שֶּׁאָמַר (שָׁם ל"ז י"ד) חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים רָמַז אֶל מַה שֶּׁמַּרְאִים הָרְשָׁעִים מִן הַגְּבוּרָה וְהַיְכֹלֶת. וּמַה שֶּׁאָמַר לִטְבֹחַ יִשְׁרֵי דֶּרֶךְ רָמַז אֶל מִדַּת הָאַכְזָרִיּוּת שֶׁהִיא הַקָּשָׁה שֶׁבְּמִדּוֹתָם. וּמַה שֶּׁאָמְרוּ (שָׁם ל"ז ט"ו) וְקַשְׁתוֹתָם תִּשָּׁבֵרְנָה רָמַז אֶל מִדַּת הַגַּאֲוָה וְדוֹמֶה לְמַה שֶּׁנֶאֱמַר בְּגוֹי עַז פָּנִים (יִרְמְיָה ו כ"ג) קֶשֶׁת וְכִידוֹן יַחְזִיקוּ. וּמַה שֶּׁאָמַר (תְּהִלִּים ל"ז י"ז) כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה ר"ל מַה שֶּׁיַּגִּיעַ אֵלָיו כְּשֶׁתִּנָּשֶׁה גְּבוּרָתָם וְיֵחֲלֵשׁ כֹּחָם מֵעִנְיַן הַמֹּרֵךְ עַד שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַגְבִּיהַּ זְרוֹעוֹתָם. וּמַה שֶּׁאָמַר (שָׁם ל"ז כ"א) לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, רָמַז אֶל מִדַּת הַכִּילוּת וְהַקַּמְצָנוּת. וּמַה שֶּׁאָמַר (שָׁם) וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן זָכַר שְׁתֵּי מִדּוֹת אֲשֶׁר בְּנֶפֶשׁ הַצַּדִּיק וְהֵם הָרַחְמָנוּת וְהַנְּדִיבוּת.