מוסר על יחזקאל ט:ה

וּלְאֵ֙לֶּה֙ אָמַ֣ר בְּאָזְנַ֔י עִבְר֥וּ בָעִ֛יר אַחֲרָ֖יו וְהַכּ֑וּ על־[אַל־] תָּחֹ֥ס עיניכם [עֵינְכֶ֖ם] וְאַל־תַּחְמֹֽלוּ׃

שני לוחות הברית

עוד יש רשימה באות ת' והיא ת' תמות רשומה בהם כשאין מוכיחים זה את זה, כדאיתא במסכת שבת פרק במה בהמה (שבת דף נ"ה) (א), א"ר אחא בר חנינא, מעולם לא יצתה מדה טובה מפי הקב"ה וחזר בה לרעה, חוץ מדבר זה דכתיב (יחזקאל ט, ד) ויאמר ה' אליו עבור בתוך העיר והתוית תי"ו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על התועבות הנעשות וגו'. אמר לו הקב"ה לגבריאל, לך ורשום על מצחן של צדיקים תיו של דיו, שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה. ועל מצחם של רשעים תיו של דם, כדי שישלטו בהם מלאכי חבלה. אמרה מידת הדין לפני הקב"ה, רבש"ע מה נשתנו אלו מאלו. אמר לה, הללו צדיקים גמורים, והללו רשעים גמורים. אמרה לפניו, רבש"ע היה בידם למחות ולא מיחו. אמר לה, גלוי וידוע לפני שאם ימחו בהם לא יקבלו מהם. אמר (אמרה) לפניו, רבש"ע אם לפניך גלוי, להם מי גלוי. והיינו דכתיב (שם ט, ו) זקן בחור ובתולה טף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התיו אל תגשו וממקדשי תחלו. וכתיב ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית. תני רב יוסף, אל תקרי מקדשי, אלא מקודשי, אלו בני אדם שקיימו את התורה כולה מאלף ועד תיו, עד כאן לשונם. ואיתא עוד שם, מאי טעמא תי"ו. תי"ו תחיה, תי"ו תמות. ושמואל אמר, תמה זכות אבות. ור' יוחנן אמר, תחון זכות אבות. וריש לקיש אמר, תי"ו סוף חותמו של הקב"ה, דא"ר חנינא חותמו של הקב"ה אמת. הרי מ"ם ותי"ו הם מת כי היתה מגפה. ואמרו שם ת' תמות כתוב בדם:
שאל רבBookmarkShareCopy