אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם רַב־תְּבוּנָ֑ה וּקְצַר־ר֝֗וּחַ מֵרִ֥ים אִוֶּֽלֶת׃
מעלות המדות
ואמר אחד: הגדול שבבני אדם מי שדעתו נוחה ואחריתו טובה, גדולה היא מידת הרצון שכל מי שהוא רצוי למטה בידוע שהוא רצוי למעלה, וכל מי שהוא אהוב למטה בידוע שהוא אהוב למעלה. וכל מי שמתנהג במידת הרצון תפילתו מתקבלת לפני המקום, כענין שנאמר (ישעיהו מט, ח) בעת רצון עניתיך, כלומר בעת שאתה מתנהג במידת הרצון תקרא אלי ואענך. וכיון שבני אדם מתנהגין זה עם זה במידת הרצון הקדוש ברוך הוא מתרצה להן ומוחל עוונותיהן, כענין שנאמר (קהלת ט, ז) לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך. וכל מי שדעתו נוחה עם הבריות ומאריך אפו בידוע שיש בו מדעת קונו, כענין שנאמר (משלי יד, כט) ארך אפים רב תבונה וגומר. והתבונה היא העליונה כענין שנאמר (משלי ג, יט) ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה. גדולה היא מידת הרצון והלשון הרכה שכל מי שדעתו נוחה ולשונו רכה, אפילו אם היה מי שכנגדו שר וקצין והיה ליבו קשה כנגדו כעצם הזה מתוך כעסו, הרי הוא מפתה אותו ברכות לשונו ובטוב שפתיו ומשבר את כעסו ומכניעו כנגדו, כענין שנאמר (משלי כה, טו) בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם.