ל֣וֹא אֲלֵיכֶם֮ כָּל־עֹ֣בְרֵי דֶרֶךְ֒ הַבִּ֣יטוּ וּרְא֗וּ אִם־יֵ֤שׁ מַכְאוֹב֙ כְּמַכְאֹבִ֔י אֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֖ל לִ֑י אֲשֶׁר֙ הוֹגָ֣ה יְהוָ֔ה בְּי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃ (ס)
משך חכמה
לא אליכם כל עברי דרך כו' אשר הוגה ד' ביום חרון אפו. הכוונה כמו שאמר במדרש וכי אומות העולם אינם חוטאים אלא ישראל חטאו ולקו ואוה"ע אינם לוקים. והתירוץ אמאי לוקים פשוט שישראל מצווים ואוה"ע אינם מצווים. והנה ביבמות מ"ז ע"ב אמר מפני מה גרים מעונים בעוה"ז ששהו להתגייר, א"כ אמאי אין האומות לוקים שלא נתגיירו, ופשוט דעל מצוה כזו שלא הכניסו עצמם לחיוב אמרינן דבעידן ריתחא נענשין עליה, וא"כ כשמקבלין עליהן תרי"ג מצוות ואינן מקיימין קצת בעידן ריתחא נענשין על ששהו להתגייר. והנה בפרק במה מדליקין אמר על שעשיתם פתחי בתים כמחתרת וכיו"ב שלא הכניסו עצמם לחיוב, וא"כ כי הוה עידן ריתחא על המצות שנצטוו נענשין גם על שאר מצות שלא הכניסו עצמן לחיוב, וזה שאמר לא אליכם כל עוברי דרך (עוברי דרכה של תורה, מדרש) הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי כו' דאף בדברים שאנו שניהם שוין שלא הכניסו עצמן לחיוב, אשר הוגה ד' ביום חרון אפו בעידן ריתחא דעונשין עליה. ודו"ק.