וְגַ֣ם אַתָּ֣ה יָדַ֡עְתָּ אֵת֩ אֲשֶׁר־עָ֨שָׂה לִ֜י יוֹאָ֣ב בֶּן־צְרוּיָ֗ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה לִשְׁנֵֽי־שָׂרֵ֣י צִבְא֣וֹת יִ֠שְׂרָאֵל לְאַבְנֵ֨ר בֶּן־נֵ֜ר וְלַעֲמָשָׂ֤א בֶן־יֶ֙תֶר֙ וַיַּ֣הַרְגֵ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דְּמֵֽי־מִלְחָמָ֖ה בְּשָׁלֹ֑ם וַיִּתֵּ֞ן דְּמֵ֣י מִלְחָמָ֗ה בַּחֲגֹֽרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר בְּמָתְנָ֔יו וּֽבְנַעֲל֖וֹ אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלָֽיו׃
משך חכמה
ואשר עשה לשני כו' הנה יתכן דהיה נודע מהנבואה לדוד אשר בימיו לא יבנה הבית כי אם שלמה יבנה כי איש מנוחה הוא ובעת חנוכה יתקדש בכבוד השי"ת וכמו שאמר ונקדש בכבודי וכן לבית עולמים, ולכן מצאנו ששרתה שכינה בבנין שלמה וירא כל העם וירונו כמו במשכן בימי משה וזה במלכים קם ושפיכות דמים מסלקת השכינה כמו שאמר בסוף מסעי בספרי על פסוק כי אני ד' שוכן בתוך בנ"י וכן אמור בדה"י כ"ח לא תבנה בית לשמי כו' ודמים שפכת לכן צוה לשלמה קודם בנין הבית להרוג את יואב וכאמור ולא תקחו כופר כדי שלא יהא עכוב להתגלות השכינה עון שפיכת דמים ודוק: וכפי הנראה אשר עשה לי הוא על שהרג את אבשלום כי דוד היה סבור כי יש להתנצל את אבשלום קצת על שהיה מוכרח בגזירת הנביא הנני מקים עליך כו' ושכב את נשיך ויעוי' דברי אמת לר"י בכר דוד דרוש א' בזה. ומצאתי כ"ז ב"ה ברלב"ג יעו"ש.