וְיָרְד֣וּ כָל־עֲבָדֶיךָ֩ אֵ֨לֶּה אֵלַ֜י וְהִשְׁתַּֽחֲוּוּ־לִ֣י לֵאמֹ֗ר צֵ֤א אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶ֔יךָ וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן אֵצֵ֑א וַיֵּצֵ֥א מֵֽעִם־פַּרְעֹ֖ה בָּחֳרִי־אָֽף׃ (ס)
משך חכמה
ואחרי כן אצא. לפי כונה שני' נראה דקאי על ראש הפרשה שאמר כחצות כו' אני יוצא בתוך מצרים ע"ז אמר ואחרי כן אצא כמו שמבואר במכילתא על קרא דאשר פדית ממצרים גוי ואלודיו, שכל זמן שהיו ישראל במצרים היו שכינה עמהם וכשיצאו יצאתה גם שכינה עמהם. ויעוי' ירושלמי פרק ד' דסוכה ודוגמתו לעיל ושמרתם את הדבר הזה לחק כו' דקאי על ראש הפרשה ודו"ק.