ציטוטים על במדבר ז:פד

זאת חנוכת המזבח. בחי' הנקראת זאת. ואין ידוע לנו מה היא. רק בחינה זו אנו יודעין שהיא מורה על כל דבר שאנו רואין בעינינו לידע שהוא מי"י. כמבואר בפסוק מאת י"י היתה זא"ת היא נפלא"ת בעינינו. ל' מופלא ומכוסה. כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזא"ת וגו' ועוד נאמר אז ישיר ישראל את השירה הזא"ת. זא"ת חנוכת המזבח אחרי המשח אותו. פעם שני בא ללמד על על המדה זו שהיא מגעת למעלה ולמטה כי הכל ע"י מדה זו אתערותא דלתתא המגעת למעלה ועי"ז מוריד השפעת הטוב מלמעלה למטה כי כל עיקר הוא לגרום שילך מלמטה למעלה ומלמעלה למטה ועוד מלמטה למעלה תדיר בלי הפסק. והתחיל בגמרא שבת

בחנוכה קורין בנשיאים. דכ' זאת חנוכת המזבח כו' המשח אותו מאת נשיאי ישראל. העיד הכתוב כי חל קדושה על המשכן בכח התקרבות הנשיאים. כי כל בנין המשכן ומקדש היה עדות שיש למעשה בנ"י חלק בקדושה עליונה כמ"ש בגמ' מחוץ לפרוכת העדות וכי לאורה צריך כו' עדות הוא שהשכינה שורה בישראל מה עדות נר מערבי כו'. והענין הוא כי כל הנהגת בני ישראל במדבר למעלה מן הטבע. ה' הולך לפניהם. ולכן אמרו וכי לאורה צריך ומה הי' נצרך להיות נס בנר מערבי להיות דולק כל היום. והלא יכול להיות נר מאיר מעצמו במשכן עפ"י נס. רק שזה העדות שחל מעשה הנס כפי הכנת בנ"י כמ"ש יערוך אותו כו'. וזה רמז נר מערבי להיות התערבות מעשה נסים בהכנת האדם. זה עדות שהשכינה שורה בישראל דייקא. וזה עצמו הי' ג"כ בנס דחנוכה שנשאר שמן על יום אחד ונעשה בו נס דייקא. וזה עיקר העדות שבהדלקת הכהן נעשה נס. ומיושב קושית הב"י כי לא הי' נס בלילה הראשונה. ואדרבה זה עיקר העדות שלא הי' דולק בנס רק בהשתתפות מעשה הכהן. וכן הי' בענין המלחמה מסרת גבורים ביד חלשים כו'. הגם כי לא הי' עפ"י טבע א"כ הי' יכול להיות שיהי' להם מפלה ומיתה במקומותיהם. רק שרצה הקב"ה להיות נעשה הישועה באמצעיות בנ"י. וזה עצמו שם חנוכה כמו חנוך לנער עפ"י דרכו. כי הקב"ה עושה הנס באמצעיות בנ"י להרגילם להתמשך אחר הנהגה עליונה. משל המלך שאוחז יד בנו ועושה בידו בעצמו נקמה בשונאיו. וכן גם עתה מתעורר הנס בשמים במצות הדלקת נר חנוכה. ולכן מברכין להדליק נר חנוכה ולא אמרו להדליק נר בחנוכה. רק שיש למעלה נר חנוכה. ובנ"י מדליקין אותו הנר בכח מעשיהם למטה כנ"ל: