ציטוטים על בראשית כח:יג

והנה י"י נצב עליו. ממשיך עליו החיות משם הוי' ב"ה וב"ש. וכפי דאיתא ע"ז במדרש. צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. כשם שנפשי צמאה לך כן כל רמ"ח אברים שבי צמאים לך והיכן בארץ ציה ועי"ל כו'. כי באמת כל החיות וכל השלימות אין אדם יכול להשיג רק ע"י זה העולם הנקרא ארץ ציה כו'. וכשמייחד הכל. אח"כ. כן בקודש חזיתיך ונתייחדו כל העולמות ממטה למעלה ראש שזה היא ראשית המחשבה קודש ישראל לי"י ראשית תבואתו:

וזהו אמרם ז"ל סולם מוצב ארצה וכו' וראשו וכו' זה סיני פי' התורה. ואמרם מלאכי אלהים אלו משה ואהרן פי' הצדיקים, כי הצדיקים גמורים על ידי התורה שהוא יחוד קוב"ה ושכינתיה, הנה גופם הן הן גופי תורה וסלם המבריח מן הארץ עד לרקיע, והנה ה' נצב עליו, ודאי ה' הוא ולא אחר, כי לאדם כיוצא בו אין לו בעולמו בלתי ה' לבדו הבורא והוא הנברא בעולם לבדו וכל העולם נברא בשבילו. ומאמר אני אלהי אברהם ואלהי יצחק ג"כ באדם כיוצא, כמאמר דוד אני עבדך בן אמתיך כנזכר. ומאמר הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה, שקיפל את כל הארץ תחתיו. ודאי כן הוא שהרי כל העולם מתנהג בדרך הנהגתו. (עד כאן חסר הסיום וחבל על דאבדין).

שיעקב בחר לו הנהגה עליונה בחי' ה' נצב עליו. וזה עצמו הנדר והי' ה' לי לאלקים שיחול שמו עלי מתחלה ועד סוף כמו שזכו בנ"י אחריו שאמר הקב"ה אנכי ה' אלקיך. עליך ייחד שמו ביותר. ויעקב אבינו נתן נפשו ע"ז. ומרע"ה הוציאו מכח אל הפועל במתן תורה שנק' השי"ת לעולם אלקי ישראל. וזו הזכיה הגדולה שזכינו לבחי' ה' אלקינו שזה הי' תכלית יציאת מצרים להיות לכם לאלקים. וזה מצד הנשמה. והסולם הוא בחי' המצות נר מצוה שהם עצות להמשיך אלקות ע"י מעשה המצות. ולכן עולים ויורדים בו כי ע"י מ"ע עולים המלאכים. וע"י מל"ת יורדין אותם המלאכים שצריכין לירד. כדאיתא במד' למעלה המלמד זכותן של ישראל עולה. והמלמד חובתן יורד. אבל התורה היא עצם אלקות ממש והוא בחי' הנשמה חלק אלקי ממעל. וכ' במד' צמאה לך נפשי כו' כשם שנפשי צמאה כך רמ"ח אברים כו'. זה עיקר החיבה של יעקב שגם תשוקת הגוף הי' מתהפך אל תשוקת הנפש. וזה הרמז המענג את השבת זוכה לנחלת יעקב. פי' שיש לו שמחה בהתגלות הנשמה. דשבת יומא דנשמתין. זוכה לנחלה בלי מצרים שהוא בחי' אנכי ה' אלקיך ע"י שהוא זכר ליצ"מ וקבלת התורה: