וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃
נועם אלימלך
"והנה מן היאור עולות שבע פרות כו׳", יש לומר דהכתוב מרמז על דברים גדולים, היות שיוסף ג"כ ראה ב' חלומות, חלום א׳ של תבואה - "והנה אנחנו" כו׳, וחלום של שמש וירח, ולהיות שיוסף הוא מדריגה היסוד, שהוא הצדיק אשר רצונו וחפצו תמיד להשפיע לישראל כל טוב הראוי להם כרצונו, והחלום הראשון של תבואה לרמוז על הפרנסה, שהצדיק צריך להמשיך לישראל רחמים שיהיה פרנסתם מזומנות להם בריוח, ואח"כ ראה מה שהצדיק פועל בצדקו בעולמות העליונים המרומזים בשמש וירח ואחד עשר כוכבים, ובכאן ג"כ פרעה ראה ב׳ חלומות אלו על אותן רמזים, ולהיות שהאומות היה להם יניקה מן הפרים שהיו ישראל מקריבין, אלא שפרעה היה מצד הנוקבא ולכך ראה בדמותו פרות, וידוע ששבע הוא רמז לשבעה ימי הבנין, ו"שבע פרות בריאות וטובות" רמז לאומות היושבים שלוים ושקטים, ו"שבע פרות דלות ורעות תאר" רמז על ישראל הדווים וסחופים בגלות המר.
נועם אלימלך
"והנה מן היאור עולות שבע פרות". פרות הוא לשון פירות, שהצדיק עושה פירות ומצוות, ומרמז הכתוב שיש כמה גווני צדיקים שאין אחד דומה לחבירו, שכל אחד יש לו אחיזה בפני עצמו בעולם א׳ משבעה מדריגות העליונים. העוסק במשנה לשמה - אחיזתו בעולם המיוחד למשנה, והעוסק בתלמוד - נאחז בעולם המיוחד לתלמוד, וכן כל אחד ואחד לפי דרכו וענינו בלימודו, באיזה אופן יהיה לימודו כן הוא אחיזתו בעולם א׳ מז׳ מדריגות. וכן כל דבר אשר יעשה לשמה יש לו אחיזה בעולם באיזה מדריגה עליונה השייך לאותו דבר.
נועם אלימלך
"יפות מראה ובריאות בשר" רמז יפות מראה לצדיקים אשר אור פניהם תאיר לעיני כל אדם, חכמת אדם תאיר פניו, "ובריאות בשר" רמז גם אם אינו למדן, רק שהוא מתנהג עצמו ביושר לפי יכולתו, ושומר את בשרו שיהיה בריא שלא יתקלקל ע"י עוונותיו ח"ו, בפרט ששומר הברית הקדוש שהיא העיקר, גם זה אחיזתו באחד ממדריגות העליונים. וזהו שרמזו חז"ל "אבר קטן יש באדם רעב שבע", יש לומר הפירוש "רעב" כמו שאמר הכתוב לא רעב ללחם כי אם לשמוע דבר ה׳, והיינו גם אם הוא רעב שאינו כל כך למדן שיוכל לעסוק בתורה תמיד, אעפ"כ יכול להיות שבע, אם שומר את האבר שהוא ברית המעור וברית הלשון והעינים מהסתכל בנשים, "שבע רעב" רמז ההיפוך מזה, אם אינו שומר הברית ומטמא עצמו ח"ו בניאופים וטומאות שונות בהסתכלות בנשים ושאר דברים כדומה, אשר על ידיהם יטמא את בשרו ברית הקודש, מה זה מועיל אם הוא שבע בתורה, אעפ"כ הוא רעב ממנה, כי יבלענו הקליפות ח"ו. וצריך האדם להתאמץ מאוד ולשמור את נפשו ע"י בשרו שלא יטמא את בשרו כנ"ל ויהיה "יפות מראה ובריאות בשר" מצדיקים הנאחזים בא׳ מז׳ מדריגות עליונים.