וְיוֹסֵ֗ף ה֚וּא הַשַּׁלִּ֣יט עַל־הָאָ֔רֶץ ה֥וּא הַמַּשְׁבִּ֖יר לְכָל־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֲחֵ֣י יוֹסֵ֔ף וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־ל֥וֹ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃
שפת אמת
בפסוק ויוסף הוא השליט על הארץ כו'. דכתיב אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי. שהכל תלוי באדם וכ"כ כל שתה תחת רגליו והוא רמז למדת יוסף הצדיק שנק' כלכל דכתיב ויפתח יוסף כו' כל אשר בהם והוא הנקודה פנימיות שמחי' כל חי ונק' כל'. וע"ז כתיב וירא אלקים כל אשר עשה כו'. ונקודה זו שכוללת הכל הוא כח הצדיק שבזה פותח כל הסתרות ומוציא הארה הגנוזה בשם כמ"ש במ"א כי החושך יכסה ארץ כמ"ש ותבלענה הפרות כו'. נמצא בשני רעב עצמם יש בתוכם שני שובע וז"ש ויפתח כו' אשר בהם בשני רעב עצמם. וחלום זה הי' הכנה לגאולת מצרים לברר כי קודם הגלות הי' שבע גדול במצרים שזרע הקב"ה שם נצוצי קדושה ויוסף לקט הכל. וזה הרמז שמה שאצרו כולם נרקב כי השובע בגשמיות הי' טפל לפנימיות וגם אח"כ לא התחיל הגלות לשלוט עד שקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף כי כ"ז שהי' נודע כחו של יוסף הי' מפתח הגאולה פתוח:
שפת אמת
בפסוק ויוסף הוא השליט על הארץ. כי השבטים הם עמודי העולם והעולם יש בו מדריגות פנימיות זו מזו ויש בו מדריגות למעלה זו מזו. וכמו כן בנפשות ובזמן כמ"ש שער החצר הפנימית (שער) הפונה קדים כו' סגור ביום השבת יפתח וביום החודש. חודש נפתח הפנימי. ובשבת הפונה קדים שהוא בחי' הראש שלמעלה מכולם. ולכן דרשו על יוסף החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר. בעיר דייקא. בחינת פנימיות. ויוסף שליט על הארץ בחי' הפונה קדים. וב' אלו הם בחי' המוח והלב כי המוח למעלה מכל האיברים והלב פנימי מכל האברים. וכ' ביהודה יהודה גבר באחיו באחיו דייקא. בחי' הלב פנימי מכולן. וביוסף כתיב נזיר אחיו שכם אחד על אחיך. יהודה כמלך במלחמה לב בנפש. יוסף כמלך על כסאו: