ציטוטים על דברים ד:לט

עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁלֹּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לַהֶֽבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יושִֽׁיעַ. וַאֲנַֽחְנוּ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיוֹסֵד אָֽרֶץ. וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל. וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵֽינוּ אֵין עוֹד. אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ אֶֽפֶס זוּלָתוֹ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶֽךָ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל וְעַל הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת אֵין עוֹד:

ענין סוכה ולולב דכתיב ולקחתם לכם. דכ' וידעת היום והשבות אל לבבך. כי בסוכות נמשך הדעת לבנ"י דכתיב למען ידעו. והד' מינים הם להמשיך הדעת בפנימיות האדם. ובאור הענין סוכה ולולב כמו ציצית ותפילין שהוא אור המקיף והמשכת הדעת בד' בתים דתפילין כמו הד' מינים. כי נודע שיש בכל דבר פנימיות וחיצוניות. וכן בעבודת האדם. בזמן שהי' ביהמ"ק קיים היה נתקן גם כל החיצוניות שכל ענין הקרבנות הוא במעשה גשמי. ועתה נשאר רק ענין הפנימיות. ובאמת הוא מעלה יתירה אך שאין יכולין להשיג הפנימיות בלי תיקון החיצוניות. ולכן בזמן שהי' ביהמ"ק קיים הי' הכל בנקל. ולקחתם לכם הוא לרמוז שגדלה מעלה הפנימיות שזה ביד האדם. וזה ענין הע' פרים בחג נגד ע' שרים. כי המשכת השפע ע"י המלאכים והשרים הכל ענין החיצוניות. ולאשר כי בנ"י בוחרין להם הפנימיות מניחין הכל להע' שרים. והוא כמו המלך שמכניס אורח לביתו ויש בזה ב' דברים שמספיק לו צרכו ושהוא בהיכל המלך. והחכם מדבק עצמו בזה שהוא בהיכל המלך. וז"ש ולקחתם כו' כענין אתה תומיך גורלי שמרמזין לבנ"י לבחור להם הפנימיות. ונחזור להתחלת דברינו כי הד' מינים הם להמשיך הדעת לכל הפרטים. וחז"ל אמרו ד' מינים נגד האנשים שבישראל שיש להם טעם וריח וטעם או ריח ובלי טעם ובלי ריח כו' ושיהי' כולם אגודה אחת כו'. כי באמת מה הפרש לפני המקום ב"ה בין הגדול או הפחות שבישראל לפיגודל רוממותו ית' מצד שבחר בישראל. ולכן זה העיקר לבטל עצמו תוך כלל ישראל ואז מעלה טעם וריח לפני הקב"ה. ובאמת גם בכל איש פרטי יש אלו הד' מינים במדות ואברים מיוחדים. שבדבר זה הוא מתוקן יותר כו'. ולכן כפי מה שמבטל ומכניס מעשיו הטובים לכלל ישראל כמאמר חז"ל שימסרם לצבור יפה יפה. ע"י זה נעשה מזה קרבן ציבור. זוכה עי"ז להעלות גם המקומות שנמצאו בו שצריכין תיקון כאמור. וכענין שאמרו חז"ל יותר ממה שבעה"ב עושה עם העני העני עושה עמו. כמו כן אין עני אלא מן התורה כו'. ועל ידי זה שעושה צדקה בהדעת שבו מקבל גם הוא. וכל העבודה צריך להיות כדי שיהי' להקב"ה נחת רוח מכלל ישראל. וז"ש ולקחתם לכם כו' ושמחתם לפני ה' אלקיכם. להעלות השמחה לפני הקב"ה על ידי הלקיחה שתקחו עצמיכם להיות כלולין כאחת: