ציטוטים על דברים כב:א

לא תראה כו' השב תשיבם כו' תאבד ממנו ומצאתה כו'. דהנה חז"ל כתבו כי זכה הצדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע. ומסתמא כן הוא גם בעוה"ז שהרשע בעונותיו מאבד זכיותיו. וכל המעש"ט שעשה הכל נוטל הצדיק. ולכן יש כמה פעמים שהצדיק מוצא סיוע במעשיו הטובים שלא ע"פ עבודתו. והוא שזכה לחלק הרשע. אך האדם צריך להשים לב ע"ז ולחזור החלק לבעליו והי' עמך עד דרוש אחיך כי כששב הרשע בתשובה יחזירנו לו. וכ' השב תשיבם פי' שע"י שהצדיק מרגיש שאין זה ע"פ עבודתו. עי"ז חוזר בתשובה. וע"י התשובה זו מתעורר גם הרשע לבוא להירהור תשובה. כי נמצא שגרמו מעשיו זכות להצדיק ויש לו עי"ז עלי' לטוב. ויוכל להיות כי גם בעוה"ב כשהצדיק בעין טובה שלו רוצה להחזיר החלק לבעליו טוב הוא לשניהם:

‎וזהו "לא תראה את שור אחיך או שיו נדחים", דיש צדיק הנקרא "שור" לשון הסתכלות, ע"ד אשורנו ולא קרוב, דהיינו שמסתכל תמיד ברוממות האל יתברך, ויש צדיק הנקרא "שה" דהיינו שהולך בתמימות, "נדחים" פירוש שנדחו ממקומם ובאו אליך בסוד העיבור מחמת שחיסרו קצת בעבודתם להבורא יתברך כנ"ל, "והתעלמת מהם" ר"ל ותרצה להתעלם, לכן אני מזהירך "השב תשיבם לאחיך", ר"ל שתראה לתקנו, כי הנשמה המתעברת בו מודיעה לו מה שחיסרה במצוות ה' כדי לתקנה. "ואם לא קרוב אחיך אליך" ר"ל שאין לה קרבות עמך להודיע לך, "ולא ידעתו" מה שחיסר, והוא מחמת שמעשיך עדיין אינם בשלימות כ"כ, "ואספתו אל תוך ביתך" דהיינו שתוסיף שלימות במעשיך, "והיה עמך" ר"ל ותהיה הנשמה עמך "עד דרוש אחיך אותו" ר"ל עד שתדרוש אשר יחסר לו, "והשבתו לו" ר"ל שתתקננו. וק"ל.

בפסוק לא תראה כו' והתעלמת כו' השב תשיבם כו' הקם תקים. יש לפרש כשאדם מרגיל עצמו כך שלא יוכל להתעלם מהפסד של חבירו. הן בגשמיות הן בתיקון הנפש. אז בכחו להשיב אליו אבידתו ולהקימו. ומכ"ש באדם עצמו שענין זה נוהג כשא"י לסבול את הפחיתות שבו אז הוא נושע: