ציטוטים על ויקרא כג:ד

או יאמר אלה מועדי ה׳ כו׳ בחודש הראשון בארבעה עשר לחודש, ר"ל דהכתוב מלמד אותנו איך נעבוד השי"ת בהדרגה, דהיינו בהיות האדם קודם חצי שנותיו, ולזה רמז "ארבעה עשר לחדש" קודם חצי חודש, "בין הערבים" שאז אין האדם יכול לקבל אור הקדושה ולתקן את מעשיו לגמרי, ועדיין הוא בין הערבים, בין צללי ערב, שעדיין התגברות היצר על האדם, "פסח לה׳" פי׳ שצריך לתקן אז בפיו פה סח, שהפה ישיח וידבר תמיד בתורתו הקדושה, לה׳ לשמו, ולעסוק בעניני הלימוד היטב בגמ׳ ופוסקים ומפרשי הש"ס.

בפסוק אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם כו'. כמו ויקרא אלקים לאור יום. פי' חז"ל קריא רחמנא לנהורא ופקדי' אמצותא דיממא כו'. כן הימים הללו הם עמודים שיכולין לעורר בהם הקדושה. דכתיב הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו כו' שיש המשכה מקדושה עליונה למטה. וזמנים הללו מיוחדים לזה. וג' עמודים בשנה. הג' רגלים נקראים אגודה דאין אגודה פחות מג'. וגם בנ"י הם מיוחדים לעורר זה הכח כמ"ש תקראו אותם. ואיתא במד' בפסוק ישראל מקוראי שהם כמו תקרה שהבנין עומד עליהם. וזה סוד הפסוק כל הנקרא בשמי כו'. ונדרש בזוה"ק על מצות לולב שזה ואגודתו על ארץ שכולל כל המינים שבבנ"י. ומצות הסוכה היא למעלה וזה בכלל הבונה בשמים כו'. והיא בחי' עלמא דאתכסיא. וכן שמעתי ממו"ז ז"ל כי לכן המדרש מאריך במצות לולב ובמצות הסוכה לא האריך כי היא בחי' הסתר כנ"ל. וזהו הנסתרות לה' שחל שם שמים על הסוכה. והנגלות לנו הוא הלולב ולקחתם לכם כתיב: