לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל־כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ׃
שפת אמת
לך לך להודיע טבעך בעולם ובמדרש לריח שמניך כו' שמן תורק צלוחית של אפרסמון שלא הי' ריחו נודף ע"ש. דכתיב בהבראם באברהם. אם כן אברהם הוא עיקר הבריאה נשמת הבריאה והוא כח התורה כדאיתא שמאברהם התחילו ב' אלפים תורה. ומקודם הי' תהו ובוהו. היינו שנקודה הפנימיות היתה נסתרת כמ"ש ויבדל גנזו לצדיקים. ולכן הצדיקים שהיו מקודם היו רק בחי' ריח כמ"ש במדרש שה"ש ראשונים ריחות היו ואנו שמן תורק תרי"ג מצות. וזה לך לך שיתפשט הארת התורה ברמ"ח איברים דאברהם שורש רמ"ח מצות התפשטות הארת התורה וזה עצמו מ"ש בזוה"ק פי' לך לך שאומרים אל הנשמה לבוא לעוה"ז להתפשט בגוף ע"ש. והוא פי' אחד עם הפי' הפשוט שהליכת אברהם הי' התפשטות הנשמה בגוף. ולכן נמסר לו ברית מילה הסרת הערלה שהוא מסתיר חיות הנשמה ובהסרת הערלה מתגלה הארת הנשמה בגוף:
בראשית רבה
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם" רבי ברכיה פתח (שיר א, ג ): "לריח שמניך טובים שמן תורק שמך" אמר רבי ברכיה למה היה אברהם אבינו דומה לצלוחית של אפופילסימון מוקפת צמיד פתיל ומונחת בזוית ולא היה ריחו נודף כיון שהיתה מיטלטלת היה ריחו נודף כך אמר הקב"ה לאברהם אבינו טלטל עצמך ממקום למקום ושמך מתגדל בעולם: