ציטוטים על שמואל ב כג:ג

או יר׳ כי אחר שידוע הוא כי גדולת ב״ו הבל ואין בם מועיל ובאומרו גדל המלך וכו׳ הוקשה לרבי עקיבא עד היכן גדלו כי מה יכול האדם לגדל וז״ש תדע גדולת הבאה מצד ב״ו עד היכן מגעת עד עץ של חמשים אמה כי מעלתו זאת היא הנותנת שפלותו כי ידוע הוא שגלגל הוא שחוזר בעולם עליונים למטה ותחתונים למעלה לשום שפלים למרום כי כן דרכו בהיותו סובב סובב במרץ בלי ליאות ויגיעה א״כ יחוייב מזה כי כל איש אשר לא תשיג ידו לבקש אוכל להשיב נפשו שהוא קרוב אל העליה ולעלותו ברום המעלות יותר ממי שהוא רם על כל במעלה היותר עליונה שיחוייב לו הירידה כי הגלגל סובב כ״ש וזש״ה (דברים כח מג) הגוי אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה וכו׳ כי כנראה היא קללה נמרצת אלא על דרך שאמרתי הוא ברכה לישראל מצד אחד וקללה מצד אחר והוא כי מי שיהיה למעלה בגלגל במקום שאין יותר מדרגה ומעלה אחרת למעלה ממנה לעלות יחוייב לו הירידה ומי שיהיה מטה מטה ר״ל במדרגה התחתונה כי אין למטה ממנה שום מדרגה אחרת יחוייב לו העליה יען וביען שהגלגל כרגע יתהפך על מסיבותיו וישח וישפל רום אנשים ומי שהוא בעפר ובאשפות ירום ויתנשא א״כ ברכה היא להם מזה הצד שאמרנו וקללה מצד אחר לפי שהם קבועים בגלגל תחת מערכות השמים וכסיליהם והם למקרה ופגע במעלם אשר מעלו לעזב את ה׳ וג״כ השי״ת הסתיר פניו מהם וקבעם בגלגל ויוכל ח״ו הכליון לשלוט בהם מה שאין כן בצדיק כי כיון שהו׳ דבק בהשגחה האלהית הוא ימשל על הגלגל לכל אשר יחפוץ יטנו כמש״ה (שמואל ב כג ג) צדיק מושל בירא׳ אלהים וז״ש רבי עקיבא המעלה הגדולה הזאת אשר אין למעלה ממנה כאמרו וינשאהו מעל כל השרים היא הנותנת שמיד נפילתו תהיה במהרה קל יבא וכמו (שהנפילה) [שהעלייה] היתה שלא במדרגה כן יחייב שנפילתו תהיה שלא במדרגה ועד היכן עד עץ וכו׳:

וחז״ל (מגילה טז.) אמרו שבת המן כשראתה את מרדכי רוכב והמן קורא לפניו וכו׳ חשבה שהרוכב הוא אביה ולקחה גרף של רעי והטילה על אביה שהיה קורא בחשבה שהוא מרדכי וכשראתה שהוא אביה הפילה עצמה ומתה ולכן נדחף עצמו אל ביתו בשביל מה שהיו מטילין עליו ז״ש אבל מפני בתו שמתה וחפוי ראש מהגרף של רעי ע״כ וישב מרדכי ששב לשקו ולתעניתו הנה שהוקשה להם מה שהקשינו ותירצו כמו שאמרנו ויר׳ ששקו ותעניתו של מרדכי גרם להמן לשוב אל ביתו אבל וחפוי ראש כמש״ה וישב מרדכי לשקו ולתעניתו וכו׳ וסמיך ליה והמן נדחף וכו׳ והנה ספר לכל אוהביו את כל אשר קרהו ובכלל אוהביו היו חכמיו אלא שההגדה האמיתית לא הגידו בלתי החכמים מהם כי הפתיים והסכלים היו מנחמים אותו ומדברים על לבו אבל החכמים שבהם אפילו שהיו גם כן מכלל אוהביו דברו לו האמת כמש״ה אפלטון אוהבינו אבל האמת יותר אהוב ממנו ואמרו בלשון שלילה אם מזרע היהודים וכו׳ שהרי היו יודעים שהוא יהודי באומרו איש יהודי וכו׳ אלא כדי שלא להבהילו בבת אחת ואמרו אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו כפלו הנפילות אלו פעם אחר פעם לומר לו שאפילו שהוא כ״כ גבוה בגרם המעלות ואפילו שיקרה לו נפילה תהיה מעט מעט בהדרגה כפי סיבוב הגלגל לאט לו או אפי׳ שתפול תחזור לעלות פ״א שגלגל הוא שחוזר בעולם ואחר תוכל לו כי לא יתכן למי שהיה ברום הגלגל שבמעט קט יפול תכף ומיד לארץ וזהו שהיו אומרים לו הערומים מדעת מאוהביו לנחמו אבל חכמיו אמרו לו שאם לא היה מרדכי מזרע היהודים יתכן דבריהם יען כי כל האומות היו קבועים בגלגל כש״ל בארוכה אבל אם מזרע היהודים מרדכי וכו׳ אשר הם אינם תחת מערכות השמים וכסיליהם כמ״ש חז״ל (שבת קנו:) אין מזל לישראל כי ה׳ נלחם להם ועושה פעולות בלתי הטבע להפיק רצונם והם שולטין על המזל כמש״ה (שמואל ב כג ג) צדיק מושל ביראת אלהים. אם כן אחר אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו עוד כל ימי עולם ולא תאמר מקרה הוא בלתי טהור וכו׳ וגלגל הוא שחוזר פעם בולע פעם נבלע ויהיה לך אחרית ותקוה שתוכל לו עוד שעל שקר אתה בוטח כי לא די שלא תוכל לו עוד אלא שתהיה נפילתך כ״כ מהרה שלא בהדרגה עד שמיד נפל תפול לפניו לארץ בהתחלה לבד אשר החילות לנפל למה כי בתחילת נפילתך היא הוראה על שנדבקה ההשגחה האלהית על מרדכי היהודי ואחר שידע הוא שהיהודים גואלם חזק הוא ובהדבקם עם קונם יעלו וישלטו על המזל והראיה מיהושע שאמר שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון והמת אשר החיה אליהו וכן אלישע וכאלה רבות שהשם ית׳ מהפך הטבע בשביל עושי רצונו ולזה אמרו אם מזרע היהודים וכו׳ יר׳ אם הוא מאותם היהודים הנקראים יהודים שכופרים בע״א כמ״ש שכל הכופר בע״א נקרא יהודי וכו׳ לא תוכל לו וכו׳ שזכות אבות מסייעתם וכו׳:

צדיק מושל ביראת אלהים צדיקים הופכין מדת הדין למדת הרחמים. למשל כשתינוק רוצה איזה דבר שהתינוק נהנה ממנו אביו מחמת אהבתו לתינוק יש לו הנאה כשיהיה אותו הדבר להתינוק שנמצא התינוק מוליד אהבת אותו דבר באביו. וכן למשל כשיש כאב לאדם ברגלו גורם הרגל רצון במחשבתו שיצוה ליד להסיר הכאב כיון שהם אחדות אחד. וכן הצדיק כשהוא דבוק בבורא ית' כל מה שחסר לו גורם למעלה כביכול רצון בבורא ית'. וזה המשל הראשון שייך בענין שארז"ל שמצוה בשבת אכילה ושתיה. ולכאורה קשה מה הנאה יש לנשמה יתירה באכילה ושתיה. ולפי המשל הזה א"ש שהנשמה יתירה יש לה ג"כ תענוג זה כמ"ש בזוהר ע"פ באתי לגני אחותי כלה בשביל רעותא דילה אכיל ושתי.