וַיַּ֨רְא יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַיָּ֣ד הַגְּדֹלָ֗ה אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם אֶת־יְהוָ֑ה וַיַּֽאֲמִ֙ינוּ֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ׃ (פ)
שפת אמת
וייראו העם את ה' כו'. הוא מעלה גדולה וסימן של אמת. אשר ע"י הישועה והתגלות להאדם יבוא על ידי זה ליראה כמ"ש בספרים הקדושים ענין חיבור יראה ונורא:
שפת אמת
וייראו העם את ה' כו' אז ישיר. י"ל כעין ששמעתי מפ"ק מו"ז ז"ל על הפסוק וייראו מאוד ויצעקו כו' אל ה' על זו היראה כי הי' נחשב להם כע"ז לירא מבו"ד ודפח"ח. כמו כן י"ל עתה שבאו ליראת ה' ע"ז עצמו אמרו שירה. ובאמת הוא סימן טוב אחר הישועה שהציל השי"ת אותם ונתלבשו ביראת ה' ולא באו מזה ח"ו לידי גבהות. רק אדרבא נתלבשו ביראת ה' זה סימן אמת לעובד ה'. וע"ז נאמר שמחתי מתוך יראתי ויראתי מתוך שמחתי וע"ז שייך שירה בהתחברות יראה עם שמחה. והוא בעזר עליון כדאיתא במד' לא כל מי שרוצה אומר שירה כו'. וע"ז נאמר רצון יראיו יעשה כי הירא ה' לאמיתו אם כי לעיני בשר א"י להתמלאות שמחה ורצון. אך ה' עושה לו רצון ושמחה כדכתיב אין מחסור ליראיו:
שפת אמת
בפסוק אל תיראו התיצבו כו'. ולבסוף כתיב וייראו העם את ה'. שמקודם הי' בחי' יראת העונש. ויראה זו צריכה שמירה שלא להתפשט. ולכן כתיב וייראו מאוד. ואמר להם אל תיראו שלא הי' יראה השלימה עד לבסוף דכ' וייראו את ה' והוא יראת הרוממות. ויראה זו מביאה לשמחה ושירה. כמ"ש יראתי מתוך שמחתי ושמחתי מתוך יראתי. והשירה הבאה ע"י יראה היא עדות שהיא יראה שלימה ואמיתית. וע"ז כ' אין מחסור ליראיו שמי שזוכה ליראת ה' זוכה בכל: