אִם־כֶּ֣סֶף ׀ תַּלְוֶ֣ה אֶת־עַמִּ֗י אֶת־הֶֽעָנִי֙ עִמָּ֔ךְ לֹא־תִהְיֶ֥ה ל֖וֹ כְּנֹשֶׁ֑ה לֹֽא־תְשִׂימ֥וּן עָלָ֖יו נֶֽשֶׁךְ׃
בית אהרן
אם כסף תלוה את עמי את העני עמך וכו'. איתא על זה במדרש. כל הבריות לווין זה מזה. השמש מן האור. והאור מן השמש. היום מן הלילה והלילה מן היום. הלבנה מן הכוכבים והכוכבים מן הלבנה וכו'. ע"ש במדרש:
הטור הארוך
ולאביונך בארצך. תמי' למה אמר בארצך שאין זה מצוה תלויה בארץ וכן בראש הפרשה באחד שעריך בארצך ואיפשר שבא להקדים עניי ארץ ישראל כמו שדרשו הפסוק את העני עמך להקדים ענייך לעניי עיר אחרת:
בית אהרן
אם כסף תלוה וגו'. כס"ף הוא ל' תשוקה וחמדה מל' נכספה וגם כלתה וגו'. תלו"ה ל' חיבור. מל' לויה. והפי' הוא כך. אם תרצה לחבר ולהכניס בעמי את התשוקה לעבודת השי"ת. את העני עמך. צריך לזכור את העניות והשפלות אשר עמך. וד"ל: