לֹֽא־יִהְיֶ֣ה בְ֭ךָ אֵ֣ל זָ֑ר וְלֹ֥א תִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לְאֵ֣ל נֵכָֽר׃
חובות הלבבות
וּמֵהֶם הַנְּטִיָּה אֶל תַּאֲוַת הַגּוּפוֹת הַמְגֻנּוֹת כִּי הוּא שִׁתּוּף נֶעֱלָם מִפְּנֵי שֶׁמְּשַׁתֵּף הָאָדָם עִם עֲבוֹדַת אֱלֹהָיו עֲבוֹדַת תַּאֲוָתוֹ וְהַכָּתוּב אוֹמֵר (שם פא) לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר וְאָמְרוּ רז״ל אֵיזֶהוּ אֵל זָר שֶׁיֵּשׁ בְּגוּפוֹ שֶׁל אָדָם הֱוֵי אוֹמֵר זֶה יצה״ר.