ציטוטים על בראשית מא:מג

וְנֶאֱמַר אֶצְלוֹ (שם מא): וַיִקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: אָב בְּחָכְמָה וְרַךְ בְּשָׁנִים; שֶׁהוּא מֹחִין דְּגַדְלוּת וְקַטְנוּת [שֶׁהֵם בְּחִינַת חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, כַּיָּדוּעַ]:

הנה פיוט זה מזמרין בכל תפוצות ישראל. ושמעתי שמצאו זה הפיוט ואחד מי יודע גנוז וכתוב על הקלף בבית המדרש הרוקח בגרמייזא וקבעו אותן לדורות לזמר בליל פסח. וא"כ לא דבר רק הוא. והחסרון תלוי בנו ורבים חתרו אל היבשה להבין דברי חכמים וחידותם כי לולי זאת לא קבעוהו. כי נראה כחוכא וטלולא בעיני המון עם ובתולו'. וכבר כתבתי מ"ש הגאמ"ו החסיד ז"ל שפירשו על חורבן שני מקדשים. אמנם לפי קט שכלי נר' לפרש בשני ענינים אחרים. ומתחילה נבאר מסורה בפ' בא חגורים ג' מחניכם חגורים. שש מאות איש חגורים. לבוש הבדים ומתניו חגורים. ונר' דרמז בזה דבס' גלי' רזי' והביאו י"ר פ' זו וז"ל עד שבא משה הי' צורת טלה ביד ימינו של אמון מנוא (בירמי' פרשי דהוא אלכסנדרי' של מצרים דנקרא אמון מנוא וכאן כוונה לשר של אלכסנדרי') משנה של סמא"ל. וביד שמאלו צורת שעיר עזים והי' מבקש דמם. דם האיל הי' מבקש מאברהם (כלו' שהאיל שהקריב הוא גזול בעבור שלא הי' קנין כספו) ודם שעיר עזים הי' מבקש מיד השבטים אחיו של יוסף. וכשבא משה והקריב אילו לקרבן פסח תיכף הלך גבריאל (דהוא לבוש הבדים) והפיל הטלה מיד אמון מנוא. ונשאר צורת שעיר עזים ביד שמאלו עד היום הזה. ולא יפול מידו עד שיהרג משיח בן יוסף עכ"ל והנה עשי' דלמטה עושה רושם למעלה כי באכיל' פסח הי' מתניהם חגורי' לבטל שש מאו' רכב של מצרי' שהי' חגורים שהי' מרכבה טמאה כנודע. אמנם הביטול הי' ע"י גבריאל לבוש הבדים שהפיל הטלה למעלה. וזהו רמז המסירה מתניכם חגורי' לבטל שש מאות איש חגורים ועיקר נעשה ע"י לבוש הבדים ומתניו חגורים וק"ל. והואיל שעיקר ירידת אבותינו למצרים הי' ע"י מכירת יוסף מזמרין לחד גדי'. חד גדי' חד גדי' כפל הלשון. כי גדי' לשון כריתה ונפילה כמו גדי' לאודני' וכמו גודו אילנא. וגם גדי' לשון גדי. ובאשר דע"י אכילת פסח כבר נתבטל הקטרוג מאיל של אברהם ונפל מיד שר אמון מנוא אמר חד גדי' ר"ל אחד נכרת ממנו. שוב אמר חד גדי' ר"ל חד גדי עדיין קיים זהו חטא מכיר' יוסף דזבין אבא זהו אבא יוסף כי על משנה למלך מתרגם אבא למלכא. בתרי זוזי כי אית' בילקוט שמעוני פ' וישב בעשרים כסף מכרו עשרת השבטים ליוסף ובא על כל אחד שתי כסף וזהו בתרי זוזי שהוא דבר מועט וזה החטא עדיין עומד וצוח חד גדי' חד גדי' כי חטא זה עומד עד שיהרג משיח בן יוסף אז נמרק לגמרי. אע"פ שנתקן קצת ע"י שמספר והולך:
ואתא שונרא ואכלה לגדי'. כי קצת חטא מכירת יוסף הוקל בגלות מצרים ע"י פרעה מלך מצרי' שהוא דומה לחתול שמשכח הטובה וכן פרעה אשר לא ידע את יוסף שעשה עצמו כאלו לא ידע וגם אמר מי ה'. וכתבתי דאמון מנוא הוא אלכסנדרי' של מצרים א"כ בכלל שר מצרים הוא וקאמר אכלה לגדי' כלו' מכלה ומקטרג כמו אכל את יעקב. ונקט לשון שונרא דהוא אותיו' ש"ר נו"א וכן בסילוק דאחרון של פסח יסד הפייט ושר נוא ישב על מפתון ארמוני' ומפרשי' שר של מצרים:
ואתא כלבא ונשך לשונרא. הוא עמלק דנמשל לכלב כמ"ש רש"י בפ' בשלח ויבא עמלק אתם אומרים היש ה' בקרבינו אם אין חייכם שהכלב בא ונושך אתכ' ע"ש. ונמשל לכלב כי קליפה שלו הוא כלב. וכן קליפ"ה כלב"א גמט' רע"ח הוא גמט' כח"ו דעמל"ק מנין רע"ח. ועוד נמשל לכלב כמ"ש והכלבים עזי נפש הן והכלב עז פנים בחיות. וכן הוא באמת בעמלק דאע"ג דראה גבורות השם במצרים וקריעת ים סוף והעיז פניו לבא על ישראל מיד בצאת ישראל ממצרים ולשון ונשך הוא לשון דובק ומחובר כמו שתי ככרות הנושכות זו בזו וכדומה הרבה בלשון המשנה שבא מיד לאחר השונרא וגם בזה הוקל קצת מכירת יוסף:
ואתא חוטרא והכה לכלבא זה יהושיע כי הוא מזרעו של יוסף כמו ויצא חוטר מגזע ישי. ובאשר דאתא מיוסף יכול הוא לבטל קצת מכירת יוסף ולנקום בעמלק ובעבור זה לא הלחם בעמלק משה רבינו רק שלח ליהושיע משרתו. וגם כתיב ניצב על ראש הגבעה ומטה האלקים בידי ואי' במדרש במטה זה עשית לנו ניסים במצרים וכן תעשה לנו בו ניסים בעמלק:
ואתא נורא ושרף לחוטרא. הוא חרבן הבית שנשרף דכתי' ויצת ה' אש בציון ובשעת חורבן התעורר חטא מכירת יוסף ובטלו הקרבנות שבאו השעירים לכפר על שחיטת שעיר עזים דיוסף:
ואתא מיא וכבא לנורא זהו התורה כי העוסק בתורה של קרבנות הרי הוא כאלו הקריב קרבן דכתיב תורת עולה תורת חטאת תורת אשם ותורת שלמים. ואין מים אלא תורה דכתיב פוטר מים ראשית מדון כל צמא לכו למים כדאי' בשלה"י פ"ק דקדושין ויש לנו תיקן בזה העוסק בתורה לכפר על חטאתינו:
ואתא תורא ושתא למיא. זהו מלכות הרביעי דנמשל לתורא כמו שאמר בפיוט קדושת יוצר דר"ה ותור זה מלכות אדום שנמשל לשוורים. כי טרנסרופס הרשע הרג עשרה הרוגי מלכות שהם כנגד עשרה אחי יוסף כנודע:
ואתא שוחט ושחט לתורא הוא משיח בן יוסף הבא לגאול ישראל מיד מלכות רביעי ויהי' טבח רב בבצרה במלחמת גוג:
ואתא מלאך המות ושחט לשוחט. הוא הס"מ שר של אדום הוא היצה"ר הוא השטן שקיבץ כל האומות להלחם עם ישראל. והוא ארמילוס הנודע ויהי' עת צרה ליהודים והן חבלי משיח ואז יהרג משיח בן יוסף לכפר לגמרי על מכירת יוסף. ובאשר שיהי' חבלי משיח ט' חדשים קבעו לזה החרוזה בחרוזה תשיעית:
ואתא הקב"ה ושחט למלאך המות כדאי' בשלה"י סוכה דף נ"ב לעתיד מביא הקב"ה ליצה"ר ושוחטו לפני הרשעים ולפני הצדיקים ולא יהי' עוד גלות דע בר"ת של פסוק "אתה "סתר "לי "מצר. הוא סמא"ל. אמנם בשם סא"ל (גמט' צא הוי' אדני) נחסר מ' משמו בזה יבוטל הס"מ וסא"ל בא"ת ב"ש הוא חת"ך כי יחתוך המ' המורה על מות. וזהו אתא הקב"ה ושחט למלאך המות שנחתך המ' ובלע מות לנצח. וזהו הטעם שאומרי' בעי"כ כשמסבבין את הכפרו' חליפתי תמורתי כפרתי כדי להזכיר שם חת"ך לעורר זביחת יצר הרע בשם זה ובאשר שבניסן נגאלו ובניסן עתידין לגאול לכן אומרים כן בליל הגאולה.

וירכב אותו במרכבת המשנה. דאיתא האבות הן הן המרכבה וכמו שיש מרכבה בבחי' אבות כך יש מרכבה בבחי' השבטים ונק' מרכבת המשנה שהוא בבחי' תורה שבע"פ מארי משנה. והאבות בבחי' תורה שבכתב מארי מקרא. ויוסף הרוכב ושליט על מרכבת המשנה הנ"ל: