וְאֶת־הָעָם֮ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי־עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד׃
בן איש חי
"אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד, אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל וכו'", נראה לי בס"ד על פי הקדמה ידועה שכתבו המפרשים בשם חז"ל דיעקב אבינו ע"ה לקח חלקו ניסן אייר סיון, ועשו תמוז אב אלול, אך נתגבר יעקב אבינו ע"ה עליו וחטף ממנו את אלול ונשאר בידו תמוז ואב בלבד ולכך שלט בהם בזמן החרבן והרע לישראל בהם. אך לעתיד גם שתים אלו יקחו ממנו וישלטו בהם ישראל ויהיו שני חדשים אלו ימים טובים לישראל עד כאן דבריהם. גם ידוע מה שכתבו המקובלים ז"ל דקליפת עשו תפול בזמן שיקח ממנו יעקב אבינו ע"ה אות וא"ו שהיא בסוף שמו וישאר בו עש ואז יתקיים בו (ישעיהו נ, ט) "עש יאכלם". גם ידוע מה שאמרו רבותינו ז"ל במדרש רבא "מאד - זה היצר הרע".
בן איש חי
וזה שאמר "אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו", פירוש גם לעת עתה אתם לוקחים את אלול שהיה תחלתו חלק עשו, "וייראו מכם", ולכן צריך שבחודש הזה תהיו נשמרים מן היצר הרע הנקרא "מאד" כדי שלא תתגבר אדום שהיא אותיות מאוד, אך "אל תתגרו בם" לפגוע לרשת ארצם "כי לא אתן לכם מארצם" אלא עד "מדרך כף רגל" כלומר עד שתתגברו במעשים טובים שתהיו יכולים ליקח מהם אות וא"ו שהוא רגל רצה לומר סוף שמו של עשו. או יובן בס"ד "עד מדרך כף רגל" שיהיה נקצץ ונתקן הקו"ף דקנה ויהיה מן קנה - הנה. או יובן שיושלם הבירור דאז מטו רגלין ברגלין כמו שכתוב בזוהר הקדוש (ח"ב רנח, א).
שפת אמת
בפסוק אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו. איתא בילקוט יש לכם חלק בעוה"ז שהוא לעשו כי יעקב בחר לו עוה"ב ועשו עוה"ז ע"ש. הרמז כי דור המדבר היו מוכנים להיות למעלה מן הטבע לגמרי. אמרתי אלקים אתם כו'. ואחר החטא הוצרכו לעבור דרך עוה"ז ולכן צריכין שמירה. וע"ז מסיים המדרש ק"ו אנו שנטבענו ביניהם. כי אותו הדור הי' להם רק העברה בעוה"ז בדרך מעבר בלבד. היו צריכין שמירה. מכ"ש אנחנו שנטבענו תוך חשכת עוה"ז והטבע צריכין שמירה ביותר: