כִּ֣י תִקְצֹר֩ קְצִֽירְךָ֨ בְשָׂדֶ֜ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֧ עֹ֣מֶר בַּשָּׂדֶ֗ה לֹ֤א תָשׁוּב֙ לְקַחְתּ֔וֹ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶ֑ה לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃
נועם אלימלך
וזהו "כי תקצור קצירך בשדך כו'", דהעוסקים בסודות התורה נקראים "מחצדי חקלא", ואמר אם תרצה להיות במחצדי חקלא, וזהו "שדך" ר"ל שדה תפוחים, "ושכחת עומר בשדה" עומר כמו אומר באלף, שעין מתחלף באלף באותיות אחע"ה, ר"ל שעדיין תשכח איזה אומר קדוש הנוגע בזה ועדיין לא הגעת למדריגה זו להיות ממחצדי חקלא, ואמר הכתוב "לא תשוב לקחתה" ר"ל גם אם התחלת לא תשוב עוד לקחת את המדריגה הזאת עד אשר תגיע אליה, "לגר ליתום ולאלמנה יהיה", רמז צדיק כזה שהוא כגר בעוה"ז ואין לו שייכות עם העולם והוא מוכנע ושפל כיתום, ודואג על גלות השכינה, לו ראויה המדריגה הזאת, "למען יברכך ה' כו'" פירוש הכתוב מבשרך שגם תתברך ע"י זה, שתמשיך עצמך ממדריגה אשר אינך ראוי לה עדיין.