ציטוטים על דניאל ה:יא

הביאור לפי מדרש זה נשיב כי הוא רצה להראות חכמתו די רוח אלהין קדישין ביה ונהירו וסוכלתנו ומנדעא יתירא הוספת ליה (דניאל ה יא) על כל חכמי יששכר להשיב דבר שלא יחייב עליו מיתה ושתהרג ושתי שכך היה כוונת החכמים על רשעתה ועל מה שהיתה עושה בבנות ישראל כמ״ש אלא שפחדו בעצמם ופתח פיהו בחכמה ואמר למלך אתת למה לא תדין אותה אפי׳ שמלך אתה דאיהי בר פלוגתיה דידך ופסול אתה לדין דינך ולזה תרצה שידונו דין זה חכמים אחרי׳ שאינם נוגעים בדבר לז״א לא על המלך וכו׳ יר׳ העיוות הזה אינו למלך לבד שתאמר לחכמים שידונו דין זה כי העוות הוא לכל העמים ולכל השרים ולא לבד לעומדים לפניך אלא אשר בכל מדינות מלכותך א״כ אפי׳ מהמדינות הרחוקות לא תוכל להביא דיינים לדון דין זה כי כולם נוגעים בדבר ונתן טוב טעם לאשר כולם נוגעים בדבר באומרו כי יצא דבר המלכה וכו׳ באמרם המלך אחשורוש שמלך בכל הכיפה אמר להביא את ושתי וכו׳ ולא קבלה לבא כי אמרה שהיא מלכה ושתי ושמלכותה אינה מפני שהיא אשת המלך אלא בשביל שהיא בת מלך ואפי׳ שתעבור קול שלא ידברו עוד בדבר הזה זה לא יתכן כי היום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי לכל שרי המלך א״כ דבר גדול ופרצה גדולה כזאת טוב עשית שהכעסת כ״כ ז״ש וכדאי בזיון וקצף יר׳ כדאי הוא הבזיון שעשתה לך לקצף הגדול הזה אשר קצפת שאלמלא לא (היתה) [היית] כועס כ״כ לא היה ניכר גודל החטא והיו מליצים בעדה כ״ש שהיא מלכ׳ ודבר המלך אשר היה ביד הסריסים תמיד כש״ל אבל אחרי שכעסת והתפעלת כ״כ אם לא תנקום כעסך יהיה בזיון הרבה או נוכל לומר וכדאי ביזיון וקצף כלומר לפסוק המשך הבזיון והקצף הזה ודי שלא ימשך דור אחר דור ובמה תוכל להפסיקם אם על המלך יר׳ עתה הואיל וכולנו שוים בדין זה כקטון כגדול א״כ לא נוכל לפסוק דין זה כי כולנו נוגעים בדבר א״כ אחר שכולנו שוים חוזר הדבר לראש לחתוך הדין הזה על ידך שאתה הוא מלכינו לז״א אם על המלך טוב הבחירה בידך נתונה עתה שאת׳ הוא הראש ואם יטב בעיניך לעשות הדבר הזה והוא שיצא דבר מלכו׳ מלפניו שהוא אמר המלכה ושתי וכו׳ לז״א שבפניו לא תזכר שם מלכות כלל אפי׳ שתהי׳ בת מלכים וכו׳ ויכתב בדתי פרס ומדי למה כדי שלא יעבור החוק הזה וישב לדור דור עד עולם ועונשה הוא אשר לא תבא ושתי לפני המלך כי אולי בביאתה יכמרו רחמיו עליה בראות׳ יפיה אלא תהרג במקומה או נוכל לומר שלא תעבור ושתי על דבר המלך אשר צוה להביאה ולא רצתה לבא אלא תבא ואח״כ מלכותה יתן המלך וכו׳ וכל זה אני אומ׳ לך אם יטב בעיניך כש״ה אם על המלך טוב תעשה ואם לא הבחיר׳ בידך ובזה לא נשאר שום אשם תלוי עליו ונשלמה עצתו כמש״ה וייטב הדבר בעיני המלך וכו׳ ויעש המלך כדבר ממוכן זהו הנכון לפרש לישב המדרש הזה: