וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י מָ֥ה אַתָּ֖ה רֹאֶ֑ה ויאמר [וָאֹמַ֡ר] רָאִ֣יתִי ׀ וְהִנֵּ֣ה מְנוֹרַת֩ זָהָ֨ב כֻּלָּ֜הּ וְגֻלָּ֣הּ עַל־רֹאשָׁ֗הּ וְשִׁבְעָ֤ה נֵרֹתֶ֙יהָ֙ עָלֶ֔יהָ שִׁבְעָ֤ה וְשִׁבְעָה֙ מֽוּצָק֔וֹת לַנֵּר֖וֹת אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשָֽׁהּ׃
בית אהרן
איתא במדרש ראיתי והנה מנורת זהב כול' וגל' על ראשה ושבעה נרותיה עליה. שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה כו' מנורת זהב זה כו'. ושבעה נרותיה עליה. אלו צדיקים שבעה צדיקים וכו' עכ"ל המדרש:
בית אהרן
אמר ראיתי מנורת זהב כולה. פי' הכל מה שלמעלה ולמטה נכלל בהמנורה. היינו בהשבע מדות. שהעולם מתנהג בהם. ולא תאמר שאין עוד למעלה מזה לכן אמר וגולה על ראשה. ל' מעיין כמו גולות עילית וגולות תחתית. לומר שהכל נמשך מהשפעה העליונה:
בית אהרן
איתא במדרש ראיתי והנה מנורת זהב כולה. זהו כנ"י. וגולה על ראשה ויעבור מלכם לפניהם וי"י בראשם: