כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ שַׁ֜עַר הֶחָצֵ֤ר הַפְּנִימִית֙ הַפֹּנֶ֣ה קָדִ֔ים יִהְיֶ֣ה סָג֔וּר שֵׁ֖שֶׁת יְמֵ֣י הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה וּבְי֤וֹם הַשַּׁבָּת֙ יִפָּתֵ֔חַ וּבְי֥וֹם הַחֹ֖דֶשׁ יִפָּתֵֽחַ׃
נועם אלימלך
וזהו שאמר הנביא "שער החצר הפנימית" כו׳, ד"חצר" הוא לפני הבית, וצריך אדם לדמות עצמו בעבודתו שאינו עומד אלא בחצר המלך ולא בבתי גוואי, ואינו עומד אלא אצל "שער" מחצר קדשו של עבודתו יתברך. "הפנימית" פירוש שיהא דבר זה מוחלט בפנימיותו באמת. "הפונה קדים" רצונו לומר קדים הוא לשון קודם, דלפעמים מחמת שהיה צדיק בגלגול ראשון, זה גורם לו שיהיה צדיק גם עכשיו והולך בעבודת הבורא, וזה הוא הפונה קדים, דבר זה פונה אותו לצדקו, מחמת שהיה צדיק מקודם דהיינו בגלגול ראשון. והזהיר הנביא את האדם אשר לו מדרגות אלו, "סגור יהיה" שיהיה מוצנע ומוסגר הצנע לכת, "לא יפתח, וביום השבת יפתח" אם לא בשבת כשיבוא לו הבהירות הגדול מרוב קדושתו, וממילא יפתח פנימיותו מרוב ההבערה אשר בקרבו, "וביום החדש יפתח", החדש נקרא על שם הצדיק המבטל דינין, ועל ידי איזה סיבה הוא מבטל? על ידי שבורא עולמות חדשים, כדאיתא במדרש: הקב"ה קראו ליעקב אל, אמר לו אתה אל בתחתונים ואני אל בעליונים כו׳, אני בורא עולמות ואתה בורא עולמות, עיין שם באריכות, נמצא כשהצדיק בורא שמים חדשים וארץ חדשה, ממילא הדין נמתק, כי בזה העולם שנברא עתה מחדש אין שייך בו שום דין, שהוא של הצדיק, וזה פירוש "ביום החדש", רצה לומר כשהצדיק רוצה לחדש שמים חדשים דהיינו לבטל דינים, "יפתח" קדושתו להתהלך ברחבה.
שפת אמת
כתיב שער החצר הפנימית כו' ביום השבת יפתח וביום החודש. א"כ הם ב' מפתחות שבת הוא מפתח שנפתח מן השמים כמ"ש מתנה טובה יש לי בבית גנזי שנפתח שער הפנימית. ור"ח הוא בכח בנ"י כמ"ש מקדש ישראל ור"ח ישראל דקדשינהו לזמנים. וב' בחי' אלו הם בחי' משה ואהרן בחי' התורה וביהמ"ק שעל ב' אלו מבקשין שיבנה ביהמ"ק ויתן חלקנו בתורתו. משה רבינו שהוריד התורה מתגלה כחו בש"ק כמ"ש שמרע"ה מחזיר לבנ"י הכתרים בש"ק. ואהרן הכהן הוא יסוד ביהמ"ק והקרבנות שהוא התקרבות התחתונים למעלה. ובאמת היא בחי' היראה כמ"ש ואתנם לו מורא וייראני כי לפי שהי' עובד בביהמ"ק הי' מלא יראת ה' כמ"ש במד' ויקרא. ואיתא בגמ' כי יראת שמים הוא מפתחות החיצוניות ע"ש בשבת. ויסוד ביהמ"ק הוא היראה וע"ז מבקשין ושם נעבדך ביראה. והנה משה ואהרן שבחר בהם הקב"ה הם מאירין לעולם לבנ"י בכל הדורות כמ"ש גדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם. ונחלתם לעולם תהי'. ומיתת אהרן כתיב בתורה ויעל כו' בר"ח אב. כדי שזכותו יעמוד לנו בזה הזמן השפל. כענין דאיתא במרע"ה שנקבר מול בית פעור להגן בזה המקום השפל מכל המקומות כן הוכן אהרן להגן בזה החודש. ובזכותו נזכה לבנין בית המקדש כי ביהמ"ק נחרב ע"י שנאת חנם. ואהרן הוא היפוך זה לגמרי שרודף שלום ואהבה לכן הי' הוא יסוד ביהמ"ק וזכה אהרן לדורות כמו האבות בכח יראת ה' טהורה עומדת לעד וע"ז רמזו שלך לעולם קיימת. וכחו של מרע"ה הניח בתורה שצוה לנו מורשה וזה שרמז בתורה שמסעי בנ"י ביד משה ואהרן הוא לדורות שהם הכלים שהכין הקב"ה להנהגת בני ישראל. ויתכן עוד לפימ"ש לעיל כי מרע"ה בחי' השבת והוא בחי' מקום כמ"ש בשבת אל יצא איש ממקומו. וכ"כ שבת היא כו' בכל מושבותיכם. וכ' לדורותם בשבת לרמוז כי הוא בחי' דירה ומקום. לכן נקבר להגן על המקומות כמ"ש. ואהרן בחי' ר"ח שהוא הזמן כמ"ש לעיל:
שפת אמת
וכתיב שער החצר הפנימית כו' ששת ימי המעשה יהי' סגור. ולכן נברא העולם בב' שהוא סתום מג' רוחות לרמוז כי הי' הבריאה בהתלבשות הטבע. וביום החודש יפתח רומז לפתח דיציאת מצרים. שהתחיל בהחודש הזה לכם. והוא פתיחת שער בנפשות בנ"י. אח"כ ביום הביכורים הוא בחי' יום השבת יפתח יום מתן תורה. ויצ"מ ומתן תורה הכל אחד כמ"ש בהוציאך כו' תעבדון. וכ' אנכי כו' אשר הוצאתיך לומר כי שורש הגאולה הי' בכח התורה וכשניתנה תורה לישראל נגמר החירות שניתן להם שורש החירות וסוד הגאולה. וזה שרמזו חז"ל אין לך בן חורין אלא העוסק בתורה שהגם שפסח זמן חירותנו אבל שורש החירות הוא בשבועות. וע"ז נאמר וידעתם כי אני ה' כו' המוציא אתכם כו' ודרשו חז"ל עבידנא לכו מילתא דתידעון דאנא אפיקת יתכון ע"ש. והוא התורה. וזה ג"כ הרמז עומר מתיר במדינה גאולה שלמטה, ושתי הלחם במקדש שורש הגאולה: