לֹֽא־רָא֞וּ אִ֣ישׁ אֶת־אָחִ֗יו וְלֹא־קָ֛מוּ אִ֥ישׁ מִתַּחְתָּ֖יו שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וּֽלְכָל־בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָ֥יָה א֖וֹר בְּמוֹשְׁבֹתָֽם׃
בית אהרן
לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו וגו' ולכל בני ישראל הי' אור במושבותם. יש לדקדק מהו לשון אור. ועוד מהו במושבותם דמשמע דווקא בארץ גושן ששם מושב ב"י הי' יום והא באמת בכ"מ שהלכו ישראל הי' מאיר להם שהרי ראו אז הכלים ששאלו אח"כ מהמצרים. ונוכל לומר דאיתא במדרש מהיכן הי' החושך במצרים מחושך של מעלה דכתיב ישת חושך סתרו. ובאמת הלא למעלה אין שום חושך כלל רק כולו אור. אמנם הפירוש הוא כך. כי הלא למלאכים של מעלה אין שום כח בהם לראות אורו של הקב"ה. וגודל האור שלו אין יכולים לראותו ונראה להם כמו חושך. וזהו ישת חושך סתרו. ואיתא במדרש אור שברא הקב"ה גנזו לצדיקים לעתיד לבא. ואי"ה בביאת משיחנו בב"י יתגלה האור אורו של הקב"ה והי' לך י"י לאור עולם: