וְאַתָּ֞ה דַּבֵּ֨ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אַ֥ךְ אֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ כִּי֩ א֨וֹת הִ֜וא בֵּינִ֤י וּבֵֽינֵיכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם לָדַ֕עַת כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה מְקַדִּשְׁכֶֽם׃
בית אהרן
אך את שבתותי תשמרו. זה ידוע כי אכין ורקין הם מיעוטים. ולזה אמר הכתוב אך את שבתותי כו'. היינו כשאדם רואה מיעוטו ושפל ערכו. העצה לזה את שבתותי תשמרו. באיזו מדריגה פחותה שאתם בה תחזקו באמונתכם בשמירת השבת. ובאיזה מיעוט שאתם שם תראו לשמור את השבת. כי אות היא ביני וביניכם. אות הוא ל' התקשרות כי ע"י השבת הוא מתקשר להקב"ה. כי השבת מקשר את ישראל לאביהם שבשמים. כדאיתא במדרש כ"ז שהחבל הזה בידכם אי אתם מתייראין:
בית אהרן
לדרתיכם. בכל הדירות שלכם. ל' דירה. היינו בכל בחינה ובחינה שאתם שם אי אתם מתייראין משום דבר. מה טעם. לדעת כי אני י"י מקדשכם. ושמרתם את השבת כי קודש היא לכם. שאתם נעשים בעצמיכם קודש. כי ע"י שמירת שבת כראוי הולכים ממדריגה למדריגה. כי מתחלה הוא ניתק מהרע. ואח"כ נתקדש עוד יותר ואח"כ עוד יותר עד שמגיע למקום שהוא עצמו קודש: