לֹא־תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֙נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ (ס)
צרור המור
ואמר כי תהיין לאיש שתי נשים. לפי שידוע שכשיש לאדם אשה ונושא אחרת עליה. הוא שונא הראשונה ואוהב האחרונה. וכן בכאן אם היה לו אשה ולקח יפת תואר. יאהב את האחרונה וירצה לבכר את בן האהובה שהוא בן יפת תואר. לזה אמר לא יוכל לבכר את בן האהובה. ולפי שידוע כי בן היוצא מיפת תואר. את כל הישרה יעקש וילך אחרי גלולי אמו. לזה סמך מיד כי יהיה לאיש בן סורר ומורה ותפשו בו ורגמוהו וכל ישראל ישמעו וייראו. וידעו הפרי שיוצא מאשת יפת תואר. וסמך מיד וכי יהיה באיש חטא משפט מות. כמו שארז"ל שאם לא המיתוהו יצא לתרבות רעה ויתחייב משפט מות. ואמר כי קללת אלהים תלוי. לרמוז שאין ראוי לעכבו על העץ לפי שהוא זלזולו של מלך. לפי שיאמרו בן מי זה העלם וישיבו בן פלוני שנשא יפת תואר. ואולי יאמרו למה התירה תורה יפת תואר שהיא נכרית. וידוע כי משרש נחש הקדמוני יצא צפע. ופריו שרף מעופף תלוי על העץ. וזהו כי קללת אלהים תלוי. והטעם הכולל בכל האנשים הוא. ולא תטמא את אדמתך אחר שהיא ארץ קדושה:
צרור המור
וסמך וכי יהיה באיש חטא משפט מות. לרמוז שאין לרחם עליו ואם ירחמו עליו ויתנו לו מקום לילך אחר התאוות. סוף שיצא לתרבות רעה ויוציא אחרים לתרבות רעה עד שיהיו כופרים באל אחד. וזהו כי קללת אלהים תלוי. שהוא כמו מברך את השם. ולפי שזה עון פלילי. אמר בו חטא משפט מות. ר"ל חטא גדול שלכל הדתות יש בו משפט מות. לפי שהשכל יחייבהו. ולכן ראוי שיתלו אותו על עץ לפרסם חטאת ושחטא נגד השם. וזהו כי קללת אלהים תלוי. ועכ"ז לא תלין נבלתו על העץ ולא תטמא את אדמתך: