הֱבִיאַ֙נִי֙ אֶל־בֵּ֣ית הַיָּ֔יִן וְדִגְל֥וֹ עָלַ֖י אַהֲבָֽה׃
צרור המור
והנה זה הסוד גלה לנו שר הרזים בשיר השירים בכמה מקומות. ואמר הביאני המלך חדריו. הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה. לרמוז שהש"י מביאם אל חדרי התורה וסודותיה הנרמזים ביין. כאומרו נכנס יין יצא סוד. זהו סוד ה' ליריאיו. וכשראה שהש"י ירד עם רבבות שלו דגול מרבבה כאומרו ואתא מרבבות קדש. נכנסה סוד האהבה בלבם והאחדות. כי סוד ד' מחנות שכינה הם סוד של דל"ת אח"ד. וזהו ודגלו עלי אהבה. כי מצד דגלו נכנסה בלבי אהבתו. ולכן סמכוני באשישות וסייעוני כמי שמבקש עזר עליו. ולפי שענין הדגלים הוא דבר גדול. זכו ישראל לקבל פני דיוקנו של השם ולהכירו. ולזה אמר במקום אחר דודי צח ואדום דגול מרבבה. כי בהר סיני הכירו מעלת טהרתו שהיה דגול ורשום ברבבה שלו. כאומרם ז"ל אות היא בצבאות שלו ראשו כתם פז וכל הענין שהשיגו שם. ובמקום אחר הורה שמעלת הדגלים היתה למעלה מכל המעלות. ואמר יפה את רעיתי כתרצה. שזה רמז בקרבנות שנאמר בהם לרצון להם. וזהו כתרצה שאתם מתרצים לפני בקרבנות. נאוה כירושלם. זה רמז על מעלת המשכן שהוא במקום ירושלם. איומה כנדגלות. זה רמז על הדגלים. שמצד הדגלים נדבקו בשם ה' והכירו דמותו. באופן שהדגלים הם למעלה משאר המעלות. ולכן אמר שלמה מיד מי זאת הנשקפה כמו שחר. ביציאת מצרים לפי שקנו קצת מדות מגונות שחורות כעורב. יפה כלבנה בנתינת התורה. ברה כחמה. בקרבנות המקדש שהם כפרת האף והחמה. איומה כנדגלות. זהו כסדור הדגלים שראו במעמד הר סיני ונתאוו להתדמות ליוצרם:
צרור המור
והנה בזאת הפרשה תמצא שהתחיל קדושים תהיו כמדבר עם הרבים. וכן אל תפנו אל האלילים. ואח"כ אמר ובקוצרכם לא תכלה. כמדבר עם היחיד. ואח"כ אמר לא תשבעו וחללת וכן הרבה כיוצא בזה בכל התורה ראה אנכי נותן לפניכם. אבל זה הרמז גלה בזאת הפרשה באומרו ואהבת לרעך כמוך. באופן שבזה רמז שאין ראוי להיות חלוק ביניהם אלא כאלו היו איש אחד. באופן שאע"פ שיהיו ישראל אלף אלפי רבבות. כולם חשובים כאיש א' בלי חילוק ופירוד: ולזה התורה ברוב מדברת עמהם כמו שמדבר עם היחיד ואומרת אנכי ה' אלהיך לא יהיה לך לא תעשוק את רעך. וכשמדבר לשון רבים מדבר עם הרבים כמו שמדבר עם היחיד. ולזה אמר התנא עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם לפי שעשרה כמאה. ומנין אפי' ה' ומנין אפי' א'. לפי שהא' הוא כמו עשרה מאה ורבבה. ולכן אפי' כשמתחיל לדבר בלשון רבים מסיים בלשון יחיד כמו לא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך מהטעם שזכרנו. וזה היתרון יש לאומה ישראלית מכל האומות שכולם חשובים כאיש א'. וזה מצד פטרונם ומצד נפשם. מצד פטרונם שהוא ה' אחד. ומצד נפשם שהיא חצובה מכסא כבודו. ואחר שכל נפשותם חצובות ממקום אחד. גופם ראוי שיהיה אחד. וזהו ודגלו עלי אהבה. שדגלו הוא ה' אחד. וזהו אהבה שעולה כמו אחד. ולכן בעשו הזכיר ו' נפש ואמר בהם נפשות ביתו. וביעקב שהיו שבעים אמר שבעים נפש: