וַיִּשְׁלַ֗ח אֶֽת־נַעֲרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּֽעֲל֖וּ עֹלֹ֑ת וַֽיִּזְבְּח֞וּ זְבָחִ֧ים שְׁלָמִ֛ים לַיהוָ֖ה פָּרִֽים׃
צרור המור
ואל משה אמר עלה אל ה'. כבר פירשתי זאת הפרשה בפרשת וישמע יתרו כי כל זה היה במ"ת. ולפי שלא פירש שם ענין הזבחים בא לפרשם כאן. ואמר ויבן מזבח ויעלו עולות ויזבחו זבחים שלמים ויקח משה חצי הדם. בחכמתו. או כמאמרם ז"ל שבא מלאך וחלק הדם מחצה במחצה. ושם פירשתי כל הענין הזה של נעשה ונשמע עיי"ש. אח"כ אמר ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא וע' מזקני ישראל. שהיו מוכנים לנבואה. ויראו את אלהי ישראל. והשיגו בהשגתם ב' חלקים. איך היתה השגחת הש"י בעליונים ובתחתונים שהכל נשפע מסבתו. וזהו ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. שזה כנגד השגחת השפלים כאומרו והארץ הדום רגלי. וכן ראו השגה שניה בענייני העליונים. וזהו וכעצם השמים לטוהר. איך היו מתנועעים השמים וכל צבאם בסבתו ולרגלו. ואמר וכעצם השמים לטוהר. לרמוז שהיתה השגתם מבולבלת ובלתי שלמה בסבת האור הגדול של בהירות השמים. כי זאת היא סבת מניעת האור כדאמרינן באותו מלך ששאל לרבי פלוני שיראהו אלוהו. והוציאו בתקופת תמוז וא"ל שישא עיניו ויראהו. וכשנשא עיניו לשמים הכהו מאור השמש בעיניו ולא יכול לראות. וא"ל אם באחד ממשמשיו הקטנים לא תוכל להביט כ"ש בו יתברך. ולכן אמר בכאן למיעוט השגתם וכעצם השמים לטוהר. אבל במשה אמר נגש אל הערפל אשר שם האלהים: