תהילים קכח:ג ציטוטים במקורות: צרור המור

אוסרי לגפן עירה. רמז בזה הפסוק כל הענין שקרה לשלמה. והתיבות כפולות בפסוק. והאשה נמשלת לגפן כאומרו אשתך כגפן פוריה. ושלמה לעד ויהי לעת זקנת שלמה ונשיו הטו את לבבו וגומר. ונאמר שם קרוע אקרע את הממלכה מידיך. וזהו לא יסור שבט מיהודה על כל ישראל. עד כי יבא שילה בשגגה. וע"ז כי אז קרע את מלכות ישראל מעליו. מצד שנטה אחר האשה ואסר נפשו בידה. ובעבור זה מגפן ישוב לשורק. ומאריה ישוב לעירה ולבן אתון. ראה זה ברחבעם שהלך אחר עצת הנערים הנדמים לעיירים ולשורק. שלא נשאר לו אלא שבט אחד דומה לשורק מהגפן. וזה המחבר אמר שאם הוא שילה על מלך המשיח למה גלה סוד זה ליוסף החביב. ולא ידע ולא הבין שאין המטמון נראה אלא לבעליו ועתיד מלך המשיח לצאת מיהודה ולא מאחר:

וסמך יששכר וזבולון ליהודה. לפי שהיו בני גבירה. ואם כן היה לו להקדים ג"כ יוסף ובנימן לדן ונפתלי. אבל הטעם הוא לפי שהוא אמר ביהודה שהמלך ראוי לו להועץ בתורה כאומרו לא יסור שבט מיהודה ומחוקק וגו'. שרמז שראוי למלך שיהיה החכם והמחוקק בין רגליו כשישפוט העם. לכן בא לפרש מיד מי הוא זה המחוקק. שהוא משבט יששכר כאומרו ומבני יששכר יודעי בינה לעיתים וגומר. והם היו הסנהדרין. ולפי שהסנהדרין היו יושבין בלשכת הגזית אמר וירא מנוחה כי טוב. כאומרו כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה לפי שהיא היתה המנוחה האמיתית. ולכן סמך יששכר ליהודה. ואח"כ חזר לדן ואמר דן ידין עמו. לפי שהיה ראוי לחברו עם יהודה לפי שנקרא אריה כיהודה ושפט עמו כ' שנה כאחד שבטי ישראל כמיוחד שבשבטי ישראל. ואמר יהי דן נחש עלי דרך. לרמוז שמלכות בית דוד הושתלה מצד רות המואביה שבאת ממואב לחסות תחת כנפי השכינה. ומלכות שמשון שבא מדן נאבדה מצד אשה. היא האשה הזרה אשה נכריה אשר רגליה יורדות מות שאסרה לשמשון בעבותים עד אשר נקרו עיניו. וזה לפי שהוא אמר אותה קח לי כי ישרה היא בעיני וכל זה להנקם מפלשתים. ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא כי תואנה הוא מבקש. ואמר כי מה' הוא. כמו שא"ר יצחק אם ללצים הוא יליץ. לרמוז כי בדרך שאדם רוצה בה מוליכין אותו. ועל זה רמז יהי דן נחש עלי דרך. שזהו דרך ארץ פלשתים שהלך שם לקחת לו אשה. וז"ש במדרש שפיפון עלי אורח מי גרם לשמשון שפישף בגופו שעוורו פלשתים את עיניו. עלי אורח ע"י שהלך אחר עיניו ונשא פלשתית כד"א אותה קח לי כי היא ישרה בעיני. ואין אורח אלא אשה כד"א חדל להיות לשרה אורח כנשים ע"כ. אבל יהודה הושתל מלכותו מצד אשה היא תמר כלתו ורות המואביה. ואולי שעל זה רמז אוסרי לגפן עירה שנתחברו לגפן שהוא אשה יראת ה' אשתך כגפן פוריה: