תהילים קמו:ז ציטוטים במקורות: צרור המור

וא"כ איך חזר לומר אחר זכות האבות והארץ תעזב מהם. אבל הרצון בזה כי הש"י היה רוצה לעשות חסד עם ישראל בעבור זכות האבות. ואעפ"י שהוא ירצה לעשות עמהם חסד. משפטי ה' אמת צדקו יחדיו. ויש לו להשלים מדה"ד. וידוע שאע"פ שישראל חטאו חטאים גדולים ועצומים. והש"י יכפר להם עונותיהם. עכ"ז היה בידם עון גדול שהוא עון השמיטה שהיא שקולה כנגד כל העבירות. שאמר בה ושבתה הארץ שבת לה'. ולכן כשהש"י רצה לגאלם ולכפר עונם ולזכור להם זכות אבותם. באתה הארץ ונתרעמה לפני הש"י. ואמרה רבש"ע כתבת בתורתך שאתה עושה משפט לעשוקים. ולמה לא תעשה לי דין מישראל שעברו תורתך שלא רצו לשמור שמיטת הארץ. ואתה כתבת אז תרצה הארץ את שבתותיה. וכשראה הש"י דבריה וטענותיה צעקו יחדיו. אמר ראוי לי לזכור הארץ ולעשות לה דין ישר. וזהו והארץ אזכור. ולכן והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתותיה. כדין התורה. ובזה ירצו עונם. וכל זה יען וביען במשפטי מאסו. שהבאתי עליהם מדה כנגד מדה. וכמו שפירשתי באם בחוקותי עד קוממיות. כלולים בה כל הקללות של פרשת המוסר בברכות הקצרות שבה: